השלב הראשון יימשך חודשיים, ובמהלכו תמסור חמאס את הרקטות שברשותה, את המשגרים, את אלפי רובי הקלצ'ניקוב וגם את מפות המנהרות ואת מטעני הנפץ. אנשיה יורשו להחזיק בינתיים אקדחים להגנה עצמית, כי כידוע, רבים רוצים לחסל איתם חשבונות בעזה.
את הנשק והתחמושת ימסרו אנשי חמאס לכוח השיטור הפלסטיני שיוקם ברצועה. הכוח יכלול שלושה מרכיבים: עיקרו יהיו 2,000 עד 3,000 שוטרים פלסטינים, שאומנו לשם כך במיוחד במצרים ובירדן. לצידם יגיעו קצינים מצבאות שונים בעולם שירכיבו את הכוח הרב-לאומי, ולהשלמת התמונה תשודך להם חברת אבטחה קבלנית זרה.
הגוף הזה יאסוף מחמאס את הנשק ויפקח שהוא נאסף בנאמנות. הפירוק יחול גם על המיליציות הישראליות ברצועה. אלה חמישה כוחות פלסטיניים שישראל ציידה בנשק, בני עשרות גברים כל אחד. הם מוצבים בתוך האוכלוסייה הפלסטינית באזורים שונים לאורך הרצועה.
אם יושלם הפרק הזה, יתחיל השלב השני שיימשך כחצי שנה. ראשיתו בנסיגות של צה"ל מן האזורים השונים, בהדרגה. כוח השיטור החדש ייכנס לאזורים שאותם פינה צה"ל ויתפוס בהם אחיזה. הכוח הזה יהיה הזרוע המבצעת ברצועה. במקומות שבהם יתפרס, יחזירו אנשי חמאס את האקדחים שברשותם ויקבלו הגנה מלאה מכוח השיטור. בשלב הבא ייכנס לעזה קבינט השרים הפלסטיני, השוהה בימים אלה בקהיר. הוא יתפוס משילות ויחל במפעל השיקום ובניהול חיי היומיום של התושבים.
הצעה חסרת סיכוי
על הנייר ההצעה עשויה להיראות סבירה. אבל בשפה הדיפלומטית והעסקית נקראת הצעה כזו Non starter. חסרת סיכוי מלכתחילה. חמאס איננה מעוניינת למסור את הנשק מרצונה. עבורה מסירת הנשק היא כניעה וחיסול תפקידה ההיסטורי. כל השחקנים המוזכרים לעיל הם עבורה אויבים. כוח השיטור החדש פועל בחסות הרשות הפלסטינית, והיא איננה מסתירה את איבתה לחמאס.
גם מצרים חשודה, הודות להתקרבות שרשמה בשנה האחרונה לבית הלבן וקרבתה הידועה לישראל. ראשי חמאס מטילים ספק כי צה"ל ייסוג מרצונו הטוב, בלי שיופעל עליו לחץ כבד לעשות כן, ויוותר על המיליציות הנאמנות לו ברצועה.
גם חברת האבטחה הפרטית מעלה אצלם חשש שהיא תהיה זרוע של צה"ל והצבא האמריקאי. בערבית קוראים למקרה כזה "מסמר ג'וחא", על שמו של המשל הידוע. ג'וחא, הלא הוא הרשל'ה של הערבים, מכר את ביתו, אבל טרח להותיר בו וו אחד כדי שיהיה לו תירוץ לבוא ולתלות עליו חפצי כל. תחילה תלה בגד או מעיל, והגיע לקחתם בעת שרצה. יום אחד, כשבא עם סוס וגם אותו רתם למסמר, איבד הרוכש הטרי את עשתונותיו ונטש את הבית בזעם, מותיר אותו לבעליו הישנים.
ראשי חמאס האשימו את מלאדנוב כי הצעתו איננה מאוזנת, והטילו בו חשדות שהוא פועל באופן מוטה לטובת ישראל. התפרקות אנשי חמאס מן הנשק מרצונם, כפי שמציעה הנוסחה של מלאדנוב, היא אכן החלום הישראלי – אבל הסיוט של חמאס. בחמאס אף הלינו על כך שליבה של ההצעה הוא הפירוק מהנשק, ולא השיקום של עזה או הנסיגה הישראלית ממנה. במילים אחרות אמרו לו, מדוע אתה בא רק אלינו בציפייה ובתלונה, אבל ללא בשורה משמעותית?
במשך שלושה שבועות התמהמהו ראשי חמאס בתשובתם. לא כי הם בחנו את ההצעה, אלא כי רצו לרמוז למלאדנוב ולידידיו המצרים שהיא איננה ישימה. בשבת הגיע צוות השיחות שלהם לקהיר. מלאדנוב נחת שם אחרי יומיים, והתכנס עימם לחדרי השיחות. המפגשים היה קצרי רוח, עצבניים ובלתי פוריים.
ראשי חמאס הציגו למצרים ולמלאדנוב רשימת הפרות של ישראל. מדוע, הם תהו, צה"ל לא נסוג מן האזורים שנקבעו בשלב הראשון? ומדוע הוא תוקף כמעט על בסיס יומי, בעוד אנו במצב של הפסקת אש? המפגשים הסתיימו ללא פריצת דרך משמעותית.
בשולי הדברים, ואולי גם לא בשוליים, אפשר לתהות על הרכב הדמויות במועצת השלום שהקים טראמפ ובגוף הניהול הביצועי שבראשו עומד מלאדנוב. מו"מ מדיני הוא עניין למקצוענים. למרות זאת, רובם חסרי ניסיון דיפלומטי ונטולי היכרות עם העניין הפלסטיני. חלקם אנשי עסקים שתפקידם אינו נהיר די צורכו. אם גויסו מפאת ניסיונם, איזה ניסיון יש להם בסכסוך הישראלי-פלסטיני? אם נקראו כדי לגייס הון, מדוע לא הביאוהו עד עתה? ואם באו כדי להפיק רווחים עבור עצמם, הריהם בניגוד עניינים ברור. כאשר המציאות פוגשת את החובבנות, ההצלחה מוטלת בספק כבר בשלבים הראשונים.
נוח לשני הצדדים
תעלומה אופפת את תפקידו של מלאדנוב בסיפור הזה. הממונה הביצועי על עזה מטעם "מועצת השלום" בקיא היטב בעניין הפלסטיני. בין השנים 2015 ל-2020 שימש שליח האו"ם לאזור, ותיווך פעמים רבות להשגת הפסקות אש בין ישראל לחמאס, או במצבי משבר עם הרשות הפלסטינית. את ההצעה חיבר במשותף עם המצרים והקטארים, ועל כן תמוה כיצד הגיש לחמאס נייר שברור כי יידחה על הסף.
חשוב לומר כי לשני הצדדים נוח בשלב הזה עם המצב הקיים. אין בישראל רצון להפחית מן הנוכחות של צה"ל ברצועה, וגם אם הייתה נכונות כזו, אין לה קשב לקדם את הסוגיה לפחות עד לבחירות. עבור חמאס הקיפאון הזה משתלם אף יותר. הם זקוקים לכמה שיותר זמן כדי לבנות את היכולת הצבאית שנפגעה ולשקם את סמכותם באזורים שבהם הם מושלים.
בחמאס בטוחים כי עימות צבאי נוסף נמצא מעבר לפינה. בין שבקרוב כתוצאה מקריסת המגעים, בין שבעתיד הרחוק, אחרי שישראל שוב תתעורר מעוד כמה שנות מנוחה.
התרעות פיקוד העורף