מישהו בדק השבוע, בסקר פרטי, מה הסיכוי שתצביע/י עבור מפלגה כזו: "בהנחה שנפתלי בנט, גדי איזנקוט ויאיר לפיד מתאחדים לרשימה משותפת בשם "ישראל חדשה", שבה המועמד לראשות הממשלה והרכב הרשימה לכנסת ייקבעו באמצעות פריימריז אזוריים שייערכו ב-15 אזורים ברחבי הארץ, בכל אזור יתמודדו מועמדים ("צירים") שכל אחד מהם מייצג אחד מהמועמדים לראשות הממשלה והמועמד שיזכה במרבית הצירים יהיה מועמדה של הרשימה לראשות הממשלה".
אני לא יודע מי מהמועמדים עומד מאחורי הסקר הזה. אני כן יודע שאיזנקוט הוא זה שהציע איחוד משולש עם פריימריז שיקבעו מי יעמוד בראשו. כך או אחרת, מהיכרות עמוקה עם איזנקוט וגם עם יאיר לפיד, אני משוכנע שברגע האמת הם יעשו מה שטוב למדינת ישראל ולא מה שטוב לעצמם. שניהם כבר עמדו במבחן הזה יותר מפעם אחת.
אלא שרצון טוב לא תמיד מספיק. השאלה היא, כמה נזק נגרם בינתיים. כמה אנרגיה מתבזבזת לריק. בהקשר הזה, אני מציע לא לזלזל ביאיר לפיד. הוא מביט על הקטטה הזו מהצד, בעמדת נחיתות. יש עתיד מחזיקה מספר חד-ספרתי בסקרים. הוא נגרס בסחף לכיוונם של בנט ואיזנקוט. הוא הרוויח את זה ביושר, אבל הוא עוד כאן, חי ובועט, חולש על המפלגה הגדולה עם הכסף הגדול ועשרות אלפי פעילים ותשתית משוכללת וסניפים יעילים.
לפיד שומע את הרינונים שלפיהם לא בטוח שבנט לא ילך עם נתניהו, ואת טיעוני הנגד שלפיהם איזנקוט כבר הלך עם נתניהו, ועושה הכל כדי שהוא יהיה ממליך המלכים וקושר הכתרים. מעניין מה יקרה כשלפיד יהיה זה שיצהיר על תמיכתו לראשות הממשלה באחד משניהם. האם זה האקדח הסודי שלפיד מחזיק מתחת לשולחן שסביבו הם יושבים? יש מצב. מה אפשר ללמוד מכל זה? שמוקדם להספיד את מי מהשחקנים האלה, שלפיד עוד לא אמר את המילה האחרונה, שמודל הונגריה תפור על נפתלי בנט, שאיזנקוט ממשיך לחרוש את השטח ולעשות נפשות בפריפריה ליכודית, ושליברמן נשאר ליברמן ומצהיר (בריאיון ל"פגוש") שהוא יהיה ראש הממשלה הבא. ושיהיה בהצלחה לכולנו.
התרעות פיקוד העורף