בימים הקרובים יתברר מתי וכיצד יימשך המשא ומתן. כל או כך, חובה להכיר במורכבותם של תנאי הפתיחה. ישראל מצפה שממשלת לבנון תאכוף את ריבונותה על שטחי המדינה ותפרק את חיזבאללה מנשקו, אולם מבינה שאין ביכולתה של הממשלה הלבנונית לעשות זאת כעת. מאידך, הלחץ והציפייה להבטיח שקט וביטחון לתושבי הצפון מחייבים את ישראל לספק פתרונות ישימים לטווח הזמן המיידי. ישראל חייבת להפנים שלבנון איננה יכולה לכונן מיד את ריבונותה על כלל המדינה, אלא מדובר בתהליך ארוך ומורכב. הדבר נאמר בכנות ובאומץ על ידי מערכת הביטחון, אולם לא על ידי הדרג המדיני.
בטווח הזמן המיידי יש לשאוף לקיבוע של הפסקת האש, שתיזקף לזכות הממשלה הלבנונית כחלק מהמשא ומתן המדיני, ויפה שעה אחת קודם. במסלול המדיני, יש לאמץ תהליך הדדי שבמסגרתו מתחייבים שני הצדדים ליישם רק צעדים הדדיים שיש ביכולתם וברצונם לבצע. במילים אחרות: אין להציב דרישות, או תנאי סף, שברור כי שני הצדדים, או אחד מהם, אינם יכולים ליישם. מדובר בתובנה קריטית, שבלעדיה המשא ומתן יקרוס מיד.
במשא ומתן יש להסכים תחילה, אף אם הצהרתית בלבד בשלב זה, על היעדים או העקרונות ארוכי הטווח. אלו יכולים להיות: השלטת ריבונותה של ממשלת לבנון על כלל שטחי המדינה; נסיגת ישראל מכל השטחים בלבנון שבהם היא נמצאת; קיום תהליך דו־צדדי בין שתי מדינות ריבוניות ללא מעורבות של שחקנים חיצוניים; והסכם אי־לוחמה בין שתי המדינות, שיוביל בהמשך להסכם שלום.
שנית, יש להסכים שמסגרת המשא ומתן שהושקה תישאר בעינה גם אם לא יושגו סיכומים מיידיים או אם הלחימה תימשך. מומנטום מדיני משרת את שתי המדינות, והרבה פחות מכך את חיזבאללה.
שלישית, בטווח הזמן המיידי יש לאמץ צעדים הדדיים שניתנים להשגה: פריסה מוגברת של צבא לבנון בדרום המדינה, ובמקביל נסיגה ישראלית משטחים מסוימים; מתן אפשרות לתחילת שיקום בכפרים בדרום לבנון; כינון מנגנון פיקוח בינלאומי, הזוכה לאמון שני הצדדים. בנסיבות הקיימות הוא יכול להיות אמריקאי בלבד.
בשלב הנוכחי יש להתמקד בשני עקרונות מרכזיים: תובנה משותפת, ישראלית־לבנונית, בעניין עליונותה של “מסגרת הסכמית”, ויישום צעדים צנועים, הדרגתיים ואפשריים בשטח. ממשלת ישראל חייבת להקרין תמונת מצב אמיתית לציבור בישראל. פירוק חיזבאללה מנשקו איננו אפשרי באמצעים צבאיים בלבד, אלא אם שואפת הממשלה לכבוש את לבנון כולה.