1
את ההחלטה קיבלתי אחרי שצפיתי בצילומים מאירועי הטבח, הזדעזעתי, אחזו בי פרצי בכי ורעד, והכי נורא - אחרי הצפייה נכנסתי לדיכאון שלא עוזב אותי מהיום הארור ההוא באוקטובר 2023 עד היום, שנתיים וחצי אחרי. אבל היה משהו בפרומו של התוכנית של אסנהיים ששכנע אותי לצפות בה.
נמרוד כהן סיפר בתוכניתו של אסנהיים על מה שעברו הוא וחבריו לצוות נאוטרה, בטנק מספר 3. יש לו דמות כובשת, לנמרוד כהן. בתום התוכנית הרגשתי צורך להכיר קצת יותר את סיפורו, ואני מביא אותו גם בפניכם, מועתק מוויקיפדיה.
גופתו של דהן חולצה על ידי צה"ל באוגוסט 2024, וגופותיהם של נאוטרה ודניאל הושבו בנובמבר 2025. כהן התותחן נחטף בעודו בחיים, הוחזק בשבי חמאס ברצועת עזה במשך שנתיים, ושוחרר במסגרת הסכם בין חמאס לישראל ב־13 באוקטובר 2025.
בתוכנית תכירו את משפחותיהם. אנשים אצילים, רגישים, אנושיים והכי נורא - כואבים כאב שמועבר מעיניהם אל הלבבות של הצופים. מודה שגם עכשיו, כשאני נזכר בקטע בכתבה על המשקפיים של שקד דהן, שחודשים ארוכים אחרי שנרצח הובאו לאביו בתוך מעטפה חתומה, אני נאלץ להסיר את משקפיי ולנגב את השיטפון שפורץ מעיניי.
נמרוד כהן נולד ב־15 ביולי 2004. הוא בנם של ויקי ויהודה. יש לו אחות תאומה בשם רומי ואח גדול בשם יותם. המשפחה מתגוררת ברחובות. הוא למד בבית הספר היסודי רמון בעיר ואחר כך המשיך ללימודים במגמה ריאלית בבית הספר אורט רחובות. במקביל הוא הדריך בחוגי סיירות עד לגיוסו לחטיבת השריון.
במהלך מתקפת הטרור של חמאס על יישובי עוטף עזה, צוות טנק 3 של נאוטרה יצא להדוף את המתקפה בגבול רצועת עזה. הטנק מגדוד 77 תפס אז קו בגבול הרצועה, באזור מוצב שנקרא "הבית הלבן", שנמצא בין הקיבוצים ניר עוז לנירים.
על פי תחקיר שערך צה"ל, מערכת ההגנה האקטיבית של הטנק, מעיל רוח, לא פעלה, והוא ספג פגיעה של טילי נ"ט או פיצוץ מטען שהוצמד אליו. הפגיעה, אשר השביתה את הטנק, העלתה אותו באש ואילצה את צוות הטנק לצאת ממנו.
מספר תיעודים של הטנק החרוך הופצו בשעות הבוקר של המתקפה. בחלק מהתיעודים נראים מחבלי חמאס גוררים את ארבעת החיילים מתוך הטנק ועל האדמה בסמוך אליו. בהמשך התקבלו דיווחים כי ארבעתם נחטפו לרצועה.
מפקדים ששירתו בקו הגבול סיפרו כי הם מיעטו לנסוע בטנקים בשבועות שקדמו ל־7 באוקטובר. לדבריהם, הפעם האחרונה שבה נסעו בטנקים ברציפות הייתה בתרגיל שנערך שלושה חודשים קודם לכן.
צה"ל קבע בהמשך במועדים שונים כי שלושת חבריו לצוות של רב"ט נמרוד - עומר נאוטרה, שקד דהן ועוז דניאל, נהרגו ביום הטבח, וגופותיהם מוחזקות ברצועה.
כהן נחטף כשהיה בן 19. ב־15 ביולי 2024 ציינה עיריית רחובות את יום הולדתו ה־20, ושנה אחר כך ציינו בני משפחה וחבריו את יום הולדתו ה־21 של נמרוד בכיכר החטופים בתל אביב.
במהלך השבי התקבלו מספר אותות חיים מנמרוד, כולל מסר שהועבר ממנו על ידי אחד משורדי השבי: "אני בסדר, אוהב". במרץ 2025 זוהה נמרוד בסרטון שבו תועדו החטופים איתן ויאיר הורן, על סמך הקעקוע שעל ידו.
על פי עדויות של ניצולי שבי ומידע שהתקבל, מצבו הנפשי של נמרוד בשבי היה קשה. הוא היה מסוגר, מיעט לדבר. בחלק מהזמן שבו שהה בשבי, הוא הוחזק בכלוב קטן שמיועד לבעלי חיים.
משום שהיה חייל צה"ל כאשר נחטף, הוא עבר חקירות קשות ועינויים בזמן שידיו אזוקות. במהלך החקירות המחבלים הציגו לו סרטונים שבהם נהרגו חבריו. בנוסף, התקבלו עדויות שנמרוד סבל מדלקת אוזניים שלא טופלה בעקבות זיהום שהתפתח במנהרות ומפריחה חמורה בכל גופו שלא טופלה גם היא.
לאחר השחרור מהשבי בפברואר 2026 הודיע כהן על כוונתו לחזור לשרת בצה"ל. כהן הסביר שלפני החטיפה הוא שירת רק עשרה חודשים, וכי הוא מעוניין לעשות שירות משמעותי.
עד כאן התיאור היבש, שכאמור לקוח מתוך ויקיפדיה. שלושת חבריו של נמרוד לצוות, עוז דניאל, שקד דהן ועומר נאוטרה ז"ל כובשים את לב כל מי שצופה בתוכנית, הם ובני משפחותיהם הכואבים.
אני ממליץ לקוראי המדור לצפות בתוכנית. לדעתי, מן הראוי להקרין אותה בבתי הספר התיכוניים. מעבר לפן האנושי המרגש, בעקבות הצפייה כל צופה יבין למה צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית, ומיד.
2
זהו שיר אחרי מלחמה...
זהו שיר אחרי מלחמה...
התרעות פיקוד העורף