בין דבורה הנביאה ל"בת של מלך": המאבק על שוויון מגדרי בישראל | ליאורה מינקה

אירועים שונים הקשורים בדיון על גבולות השוויון המגדרי ושירות נשים בצה"ל מבטאים את המאבק בין התפיסה השוויונית־ליברלית ובין התפיסה השמרנית מסורתית

ליאורה מינקה צילום: פרטי
עקבו אחרינו
נשים לוחמות באימון, נשים בצה"ל, לוחמות
נשים לוחמות באימון, נשים בצה"ל, לוחמות | צילום: הדס פרוש, פלאש 90
2
גלריה

מהזווית החברתית, שלושת המקרים מבטאים התנגשות בין שתי תפיסות יסוד. מחד, תפיסה שוויונית ליברלית, הרואה בנשים ובגברים יחידים בעלי יכולת שווה להשתלב בכל התחומים. זו תפיסה הנשענת על עקרונות אוניברסליים של זכויות אדם, וגם על מסורת ישראלית מוקדמת בעניין שותפות נשים במרחב הציבורי.

גם במקורותינו מוצאים דמויות נשיות שפעלו בזירות הציבורית והביטחונית, ובהן דבורה הנביאה ש"הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ד׳, ד׳), מרים, חולדה ואביגיל. נשים אלה משמשות הוכחה לכך שבמסורת היהודית קיימים מודלים מגוונים של נשים.

בהקשר זה, מכתב המכוון לנשות המשרתים בשב"כ, ומתעלם מהמשרתות בארגון, או תכנים המציגים מודל מגדרי מסורתי, נתפסים בעיני חלקים רבים בציבור כהמשך סטריאוטיפי ישיר של מסורת ה"בת מלך פנימה".

הזירה הפוליטית מעניקה למאבק עוצמה נוספת. צה"ל ושב"כ אינם רק מוסדות מקצועיים. הם סמליים, והם גם מעצבים את דמותה של החברה. רבים מהמנהיגים צומחים מהם, ורבים מהקשרים המקצועיים נוצרים בהם.

לפיכך, דיון על שילוב נשים בתפקידים ביטחוניים הופך לדיון על ערכי יסוד של ישראל, ומשמש לעיתים כזירת מאבק על זהותנו. הוויכוח על שירות נשים בתחום הביטחון אינו נסוב רק על יעילות מבצעית, אלא על השאלה אם ישראל תאמץ מודל אזרחי ליברלי, או מודל מסורתי פטריארכלי.

האירועים האחרונים ממחישים גם את המתח בין סמכות דתית לסמכות אזרחית. הרבנות הראשית וחלק מהרבנים פועלים במרחב שבו גבולות הדת והמדינה אינם מוגדרים באופן ברור.

כשיש מציאות, או אפילו הרגשה, שלפיהן רק לזרם מסוים באורתודוקסיה יש השפעה על המרחב, הדבר נתפס בעיני חלק מהאוכלוסייה כהרחבה של השפעת זרם זה מעבר לתחום הפולחן והריטואל הדתיים. מנגד, תומכי הגישה המסורתית רואים בהשפעה הזו ביטוי טבעי וראוי לזהותה היהודית של המדינה ולמאבק נגד הפרוגרסיביות.

 החיילות המשוחררות שנשפטו על לבוש לא צנוע
החיילות המשוחררות שנשפטו על לבוש לא צנוע | צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א'

שלושת האירועים הם חלק ממאבק רחב על דמותה של ישראל. הם משקפים תהליך שבו החברה מנסה לאזן בין מסורת ובין מודרנה, בין זהות יהודית שמרנית ובין ערכים ליברליים הנחשבים – שלא בצדק – מנוגדים ליהדות, ובין תפיסות שונות בסוגיית המגדר.

מאבקים מסוג זה אינם מוכרעים באחת, אלא מתפתחים לאורך זמן, במיקוח מתמיד. ישראל, כמדינה רב־תרבותית, תמשיך ככל הנראה להתמודד עם שאלות אלה בעתיד, והלוואי שהשיח הזה יתקיים ללא כיפופי ידיים ותוך ניסיון לייצר איזונים חברתיים, ולא לנצל קונסטלציות פוליטיות אקראיות לכאן ולכאן.

תגיות:
הרבנות הראשית
/
שב"כ
/
לוחמות בצה"ל
/
שוויון מגדרי
/
שירות נשים בצה"ל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף