במקום זאת, השיחות של ארצות הברית עם איראן מתקיימות בבירת פקיסטן העוינת את ישראל ומכריזה בקול כי ישראל היא "סרטן שיש להסירו". אילו ישראל הייתה באמת מנצחת, השיחות היו מתקיימות בבאקו, בירת אזרבייג'ן, בת בריתה של ישראל, ובמקום שטיח אדום למשלחת האיראנית היה נפרש שטיח אדום למשלחת הישראלית.
אחרי 40 יום של לחימה לצד ארצות הברית לא הצלחנו למוטט את השלטון השיעי של האייתוללות, לשכנע את האיראנים לוותר על תוכנית הגרעין או להשמיד את תוכנית הטילים הבליסטיים שמאיימת עלינו גם ללא נשק גרעיני. במקום זאת קיבלנו טלטלה כללית וחוסר שביעות רצון מצד מדינות התלויות במצר הורמוז. אם זה לא מספיק, על התענוג הזה בזבזנו 65 מיליארד שקלים, כסף שאפשר היה להשקיע בפיתוח החברה הישראלית.
ישראל נדרשת לעבור ממדיניות של ניהול סכסוך למדיניות של עיצוב מציאות אזורית. המשמעות היא יוזמה מדינית פעילה הכוללת גיבוש חזית אזורית עם מדינות מתונות במזרח התיכון בהובלת ארצות הברית ובתיאום עם מדינות אירופה. במקביל, יש להשקיע בבניית הסכמות ביטחוניות שיקטינו את סכנת ההסלמה סביב מצר הורמוז ויבטיחו חופש שיט לכלכלה העולמית.
נדרש גם שינוי פנימי עמוק בחברה הישראלית: חיזוק האמון בין אזרחי המדינה, צמצום השסעים הפוליטיים והשבת תחושת הביטחון החברתי והכלכלי. ניצחון אמיתי יהיה יכולת לייצר מציאות יציבה יותר לדורות הבאים. זהו אתגר של מנהיגות אחראית שראייתה ארוכת טווח.
בנוסף, יש צורך בהשקעה רחבה בכלכלה, בחינוך ובתשתיות כדי לחזק את החוסן הלאומי. רק באמצעות בניית כוח אזרחי חזק ניתן לתרגם הישגים צבאיים להישגים מדיניים. מדיניות כזו מחייבת קבלת החלטות אמיצה, שקיפות ציבורית והעדפת טובת המדינה על פני שיקולים פוליטיים קצרי טווח.