הגיע הזמן שנעבור לשלב הבא, ונייצר מטוס כחול-לבן מתקדם | מידן בר

היה זה השבוע המרגש בשנה. הזלנו דמעה מעל קבר טרי או מול תוכנית נוגעת לזכרם. שמענו נאומים חוזרים שלא אומרים חדש, עמדנו בצפירה יחד בלי לשאול: למי הצבעת? הורדנו את הדגל לחצי התורן והתכנסנו בתוך עצמנו. בהמשך שוב תהינו איך כל כך מהר המרקע מתמלא בהופעות עצמאות. כעת כדאי לקחת רגע ולחשוב איפה אנחנו אחרי 78 שנים, האם מצבנו טוב יותר מפעם?

כמו הפער בין זיכרון לעצמאות, בין הישגים צבאיים ומדיניים, בין ימין ושמאל ובכלל בינינו, גם כאן התשובה דואלית ולעיתים מורכבת. היא מעוררת שמחה בצד הרואה במדינה נס - וביקורת קשה בצד השני. היא נשמעת שונה בעברית ובאנגלית, אבל מעסיקה את כולם.

1

עוצמה צבאית איננה רק אימון לוחמים ולוחמות, כלי טיס ושריון, אלא גם יכולת מבצעית. כזו שיודעת לשלב זרועות כמו מודיעין ואוויר, עורף וים, שריון וקרקע – לתוצאה מבצעית מכרעת, שכמוה ידעה ישראל במטס הראשון בסוף חודש פברואר. תוצאותיו עוד יילמדו בעולם, משום ששילב יכולות שונות המשלימות זו את זו ברגע האמת.

זהו פרי של חינוך והתנדבות, היוצר הצלחה בשדה הקרב המאיים עלינו. אולם הפרי הזה גדל על עץ ותיק שיש להשקות ולדשן באופן תכוף. הוא זקוק לכל חלקיק מעם ישראל על מנת לשמר אותו, למען אתגרי אקלים מזרח־תיכוני שלא נראה כמשתנה. אסור לנו להפסיק לטפח את המטע שנטענו לפני 78 שנים. צבא העם הוא, ולכן על העם לקיימו - כל העם כולו - למען הדורות הבאים.

2

כלכלת ישראל ידעה מורדות ועליות. לא לפני הרבה שנים מדדנו בקפידה את אחוז האבטלה, שכאילו נעלם כמו לא היה. יחס חוב־תוצר פנומנלי לצד חריצות ישראלית כחול־לבן מאפשרים לנו עוצמה כלכלית – אך זו לא נועדה רק לממן את המלחמות, אלא גם להצמיח את המדינה בשגרה. האיום על כלכלת ישראל המצליחה הוא כפול ועומד על השוויון בנטל הכלכלי והמונופולים שעדיין אוחזים במוקדי כוח הצריכה. כי אחרי כמעט 80 שנה אין צורך לשלם כפול על רכב או לבדוק רכב חדש שמתריע על כל תקלה, אחת לשנה – לעיתים בתדירות גבוהה יותר מכל בדיקה רפואית שגרתית של כל אזרח ואזרחית במדינה.

3

אנחנו יודעים לחיות יחד בקהילות סגורות, אבל פותחים דלת כדי לסייע לשכנינו במקום שבו אנו גרים. יחסי החוץ שלנו הם עניין שלנו, של כל אחד מאיתנו – גם בטיול במזרח וגם במטוס של חברות זרות בדרך לחופשה. הישראליוּת אינה רק למהר לאדם שנפל ברחוב ולהציל את חייו, אלא גם לנהוג בשקט, בנימוס ובאדיבות – בייחוד בחוץ.

4

ההתנדבות היא ערך בורסאי. במדינת ישראל הצעירה השוק תמיד ירוק בעליות שערים. תן לעם הזה לארגן איזו כיתת כוננות או ערב לחיילים, תן להם קטנוע עם וסט של חובש – והם יגיעו בכל רגע משולחן השבת ומהכפר הסמוך, יחליפו גלגל או יצילו חיים, יפתחו בתים לזרים ויגייסו כסף למי שאין לו, ובסתר.

כל אחד ואחת יכולים להתנדב גם ללא מסגרת. לקנות כחול־לבן זו התנדבות, כי לא חייבים. אפשר לצרוך תוצרת מקומית ולחזק את מי שצריך גם במחיר של עוד שקל, ולצאת לטייל ברחבי ישראל. כי להכיר את רומא זה טוב, אבל ישנה גם העיר כרמיאל.

5

תעשייה ישראלית היא עולם ומלואו, ענף פורץ דרך לא רק בתחומי הביטחון והצבא – אלא גם בהנדסה ובחקלאות, בטפטפות הישראליות שמשקות את אפריקה, במים המותפלים המוזרמים לירדן שכנתנו, בפיתוחי הנשק הממלאים את העולם, ובביוטכנולוגיה המעשירה את עולם הרפואה.

אחרי 78 שנה הגיע הזמן שנעבור לשלב הבא, נייצר מטוס כחול־לבן מתקדם, ונפיח רוח חיים בתעשיית הרכב שרבים מהעולם ירצו לטעום מקסמיה. אפשר לייצר בישראל, וזה לא חייב להיות יקר יותר. פתיחות לשיתופי פעולה עם העולם תזניק את עצמאותנו התעשייתית, שכמו ההייטק תוכל להביא בשורה הנדסית ויצירתית.

6

הדמוקרטיה הישראלית חיה ובועטת, מאותגרת היום יותר מתמיד, מתמודדת עם אתגרי העולם החדש בגבורה, וכל אלו הודות לציבור חזק ומתווכח, ציבור שנלחם על שיטה ישנה וטובה שאותה חרט על דגלו במגילת העצמאות.

אולם גם אתגרים כאלו עלולים להפוך לקרב, והתמודדות בריאה עלולה להפוך להידרדרות מסוכנת של חברה שסועה שאין בה מנצחים ומנוצחים. לצד הוויכוח תמיד יש הסכמה שקטה וחלקית, והיא חשובה היום יותר מתמיד, יותר מאותן סיסמאות ריקות מתוכן, מאותו בג"ץ ומאותה המשטרה. זכרו כי הבית שבו אנו משחקים הוא רק חלק מהליגה הבינלאומית, ומי שחושב שהגביע יוכרע בירושלים – שלא ינסה להגיע למונדיאל.

7

העורף הישראלי הוא העם – אנשים שיורדים פעמיים בלילה למקלטים ציבוריים ורק מבקשים מצה"ל להמשיך לתקוף ארגוני טרור ככל שיידרש. הם ייתנו את שלהם. העורף הזה הוא אנחנו, והוא גם האקס פקטור הישראלי שמאפשר לכל השאר – כיפת ברזל וצה"ל, קהיליית המודיעין וכוחות הביטחון – לעשות את מה שהם יודעים ומאומנים לו.

אולם העורף הזה לא נועד רק לספוג ולהילחם. הוא זכאי גם לחינוך חינם אמיתי, למיסוי הוגן וליוקר מחיה סביר ולא מאמיר. הוא זכאי לנבחרי ציבור מועטים ככל האפשר ומוכשרים ככל הניתן. הוא ראוי להיות גאה בניהול המפעל הציוני שהוא בעל המניות שלו. זה המפעל שלו, וזה אותו העורף שיבחר את מנהיגיו גם בשנת העצמאות ה־87, כאשר לכל אחד קול זהה וזכות בחירה שווה. אז צאו לאסיפת בעלי המניות, אספו את החברים – וצאו להצביע.

# # #

התקווה איננה משאלת לב, אלא תוכנית עבודה. זו הברכה וזו התפילה לשנה הקרובה, שנדע לעשות יותר בכל דבר. שנבין ששום דבר טוב לא באמת שלנו, אלא אם חלקנו אותו עם מישהו שזקוק לו. שנדע לעמוד באומץ על מחיר החלב והדלק ונצביע ברגליים שלנו, כי במסע הזה כולנו הולכים ברגל. לקוות אין פירושו להמתין לגשם שיירד מהענן, אלא לעשות הכל כדי לבסס קורת גג, ולשתול כדי שיהיה מה להשקות.

בסוף השבוע הכי חשוב לעם ישראל בארצו - הזיכרון והתקווה מתערבבים זה בזה כסיפור חיינו כאן בארץ הזאת. בעשייה ישראלית הקמנו לנו מפעל, אנחנו בעלי המניות שלו ועובדים בו יום־יום. התקווה היא התקנון, וסמל החברה הוא מגן דוד. בראש מורם וגאווה עצומה, מזל טוב, מדינה אהובה.