לאחר 78 שנות עצמאות אפשר לשרטט בתמציתיות את הישגיה ואת חולשותיה של ישראל: היכן הצלחנו, היכן נכשלנו ומהם אתגרי העתיד. ישראל חיה עדיין על חרבה. ביטחון התושבים ועצם קיומה של המדינה מותנים בכוחנו הצבאי. ואכן, בנינו צבא מרשים ביכולותיו בהתחשב בגודל האוכלוסייה. במיוחד בולטים ההישגים של חיל האוויר והשימוש בטכנולוגיה מתקדמת. אך האויבים הישירים בגבולות המדינה וגם איראן עדיין מאיימים עלינו, ולמרות התעצמותו של צה"ל עדיין אין אנו יכולים להבטיח חיים של שלווה במדינה.
אנחנו יכולים להשיג הרבה יותר ולהגדיל את משאבי המדינה, אבל דלות התרומה של המגזר החרדי והשירות בצה"ל גורמים לאי-מימוש הפוטנציאל. מספר הרוכשים השכלה גבוהה באוניברסיטאות ובמכללות גדל בזכות המכללות, אבל עדיין שורר חוסר איזון בחלוקה התקציבית. האוניברסיטאות מקבלות יותר וההשכלה הגבוהה בישראל אינה מוצעת לכל אדם. מערכת החינוך בכללה, יסודי ותיכון, ברמה בינונית. המורים אינם זוכים לתמורה נאותה לעבודתם וקיים קושי ביצירת משיכה למקצוע.
לעומת זאת, אחד ההישגים המופלאים של ישראל הוא מערכת הבריאות שלה, פרי של תפיסת עולם סוציאליסטית מאז קום המדינה. כל תושב במדינה זכאי לשירותי בריאות מצוינים, הבנויים על תשלום מס בריאות המשתנה על פי הכנסתו של היחיד ומהווה חלק מהמס הישיר המוטל על ההכנסה. לעומת המצב במרבית מדינות המערב, אנחנו בארץ האגדה: קופות החולים כשכבת הגנה ראשונית ומערכת בתי החולים כשכבת הגנה עליונה.
ייתכן שאת הנזק הגדול ביותר למדינה יצרה הקואליציה הנוכחית. היא פילגה את העם והחריפה את ניגודי הפנים. שרים וחברי כנסת בונים קריירה פוליטית בחיזור אחר ציבור בוחריהם בתוך מפלגתם. כדי להשיג את תמיכתו של ציבור מצומצם זה, מוכנים שרות ושרים, חברות כנסת וחברי כנסת, לערער את מוסדות המדינה. לא רק לבקר החלטות של בית המשפט העליון, אלא לתקוף את עצם הלגיטימיות שלו. לזאת מתווספת הנכונות למכור ערכי יסוד, למוטט את עקרון השוויון בפני החוק, לפטור חלק מהאוכלוסייה משירות צבאי ולהכביד עוד ועוד על החלק באוכלוסייה שנושא בעול. זאת, כדי לשבות את קולות הציבור החרדי. החמור מכל: הזנת מגזר זה תקציבית, כך שיוכל להמשיך בהשתמטות מעול הביטחון ובאי-השתלבות מספקת בכלכלה.
בקיצור, להקריב את עתיד המדינה ואת החזון הציוני המפואר למען שלטון עכשיו, הבונה עצמו על ריקבון פוליטי.
התרעות פיקוד העורף