מי שמספיק אמיץ עם עצמו, לא מתחבא מאחורי שקרים, "וואטאבאוטיזם", בלבולי מוח על מנסור עבאס ונוסטלגיה מטעה, צריך להיות מספיק אמיץ כדי להודות ביושר שהניסוי של "ממשלת ימין על מלא־מלא" לא עבד.
זה כמובן באנדרסטייטמנט. אגב, אני שונא את הביטוי הטלוויזיוני־פרשני "מלא־מלא". אני מתנצל מראש על השימוש בו, אבל נדמה לי שהוא מסכם די טוב את הרעיון, שהתרסק לרמות אסוניות.
עם הקמת הממשלה הזו ועוד לפני כן, הוצהר שישראל היא מעצמת־על ריבונית, שיכולה בכל רגע נתון לפרפר את חמאס ולקרוע את חיזבאללה ולהשליך לאופוזיציה כל מי שמעכב את העוצמה הזו מלהתממש. זה לא קרה. המציאות התפתחה הפוך לגמרי.
7 באוקטובר היה אסון נוראי. הנורא ביותר שקרה לנו מאז השואה. אין בכלל שאלה. שום אירוע אחר, בטח לא מהלך פוליטי - ובושה שמעלים את זה בכלל - לא משתווה לו. כל פוליטיקאי שאומר אחרת טועה במקרה הטוב, ובמקרה הטוב פחות עושה שקר בנפשו לטובת פרופגנדה. זה מגעיל. עם זאת, כבר התרגלנו לכך שבקדנציה הזו נשברו שיאי הגועל.
חוץ משיברון הלב הנורא, 7 באוקטובר ניתץ את המוטו שהעוצמה שלנו מוחלטת. גרוע מזה, האסון הציף את האפשרות שכוחנו והעמידות שלנו עלולים להיות בסכנה.
זה נובע ממגבלות הכוח הממשיות של ישראל, שאם נרצה או לא נרצה קיימות. וכן, העובדה שאפילו אימפריה עלולה לספוג מכות קשות כשמי שאוחזים בהגה, הן בממשלה והן בצבא, עושים שטויות או לא מחזיקים בכישורים המתאימים לתפקידים שאותם הם מאיישים.
מגבלת הכוח המשיכה לרחף כשהמערכות הצבאיות התארכו. התברר שחיזבאללה וחמאס לא הולכים הביתה כל כך מהר. קבוצות גרילה וטרור שמנתקות עצמן מסבל האזרחים שעבורם הן (לכאורה) נלחמות, יכולות לשרוד זמן רב. מספיק מעט נשק וכמה טרוריסטים כדי להחזיק את הראש מעל המים. זו אמת היסטורית כמעט מוחלטת, עם מעט חריגים.
עיקרון דומה פועל גם באיראן. משטר שהגרעין הקשה של התומכים שלו מתבסס על כ־20% מהאוכלוסייה שמונה עשרות מיליונים, יכול להחזיק מעמד שנים ארוכות - גם כשאש תופת ניחתת עליו וכלכלתו קורסת. המשטר הסובייטי שרד עשורים. הוא נחלש באיטיות ונסדק, אבל נפל רק בקצה המאה הקודמת, אחרי שבשיטתיות רצח ועינה את אזרחיו.
לא רק הנתונים הקשיחים חיבלו בחזון הימני. פוליטיקאים, שרים וגם אנשי מקצוע לא ראויים ממלאים את השורות. חלקם חסרי רקע מקצועי, אחרים מושחתים, ויש גם עבריינים של ממש שתפסו עמדות. "ממשלת ימין מלא על מלא", שהייתה במשך שנים חלום של רבים, הפכה לעסקונה. החלטות התקבלו על בסיס נאמנות, תאוות בצע ותאוות שלטון, רדיפת כותרות ועוד רעות חולות שהופכות מכונה משומנת לרכב מקרטע.
גם ביהודה ושומרון הלכנו אחורה. במקום לחזק את המרקם מעבר לקו הירוק, להביא עוד ועוד ישראלים לגור ביישובים, פורעי חוק, עבריינים וקבוצות שוליים הרימו ראש, לא רוסנו והשיבו לכותרות את הדימוי שהציבור הדתי־לאומי נלחם במשך שנים נגדו וניסה לנתץ אותו.
הליכוד לא צריך להמשיך להתרסק למחוזות הללו. כבר כמה קדנציות שיש התדרדרות מטורפת. אני לא בטוח שראש הממשלה חפץ בכך או שולט באירוע. נדמה לי שהוא מנסה להשיב לעצמו את יכולת הניווט.
לא בטוח שאותן דמויות קיצון בליכוד יקבלו את רוע הגזירה, שאולי תהפוך אותם לבלתי רלוונטיים. מפץ כזה יכול להביא לאיחוד של עוצמה יהודית עם מה שייוותר מהליכוד ולהשיק "מפלגת נתניהו", שתהיה מזמינה יותר לאיחודים גם עם גורמים שעד עכשיו פסלו את ראש הממשלה. לאחרונה נשמעו קריאות מכיוון אחת מהן, במישרין או בעקיפין, ליישום של אפשרות כזו.
בפועל זה אומר שממשלת ימין מלא על מלא במודל הזה תחדל. טוב שכך. שלטון שנשען על מפלגות שחלקן לא ציוניות, מתנגדות לגיוס כללי, לשוויון, לקדמה ולטכנולוגיה, שלטון שמעצים שנאה, פילוג, הדרת נשים, אופורטוניזם, שחיתות, כאוס, עבריינים ועסקונה, הוא לא באמת "ימין על מלא". הוא בעיקר סידור עבודה.