הם כבר לא מחכים לעזרה, הם מחכים ללחם. התעשייה הבליסטית באיראן לא מפסיקה לעבוד אפילו לשנייה. כל ההערכות של גורמי הביון שלנו ושל האמריקאים הן פארש יצוק. מעולם לא ידענו את כמות הטילים המדויקת, לכן קשה להעריך כמה טילים נותרו.
וזה במקביל למציאות הקודרת שלנו, שבה נגמרו המיירטים. היינו חייבים למכור לגרמנים סחורה יקרה ואיכותית, אז קצת הרבה הפקירו אותנו. לא נורא, כולנו אוהבים געלט קוידש, גם אם זה מגיע בסוויפט מאמא גרמניה, שהשמידה את העם היהודי. עכשיו גרמניה היא קליינט, אנחנו אוהבים את הקליינטים.
זה לא כמו בים, כי חרדים לא יודעים לשחות, לצערי, אבל ביבשה אלוקים יעזור להם בדיג. אפשר גם לגייס קצת קאובוי'ס מטקסס, הם חזקים בהשלכת לאסו. הם יגיעו לכאן כדי ללמד את לוחמינו את אומנות החבל. השלב הבא יהיה הקורידה, לוחמה בשוורים.
המדענים שלנו ימצאו צבע בד שיעוור את הרחפן, כמו היריעה האדומה שבה משתמש המטאדור לסמא את השור הזועם. ואז כאשר הרחפן יעצור לרגע, הג'מעה תדפוק בו עם השאט־גאן. כי בחיים האמיתיים בלבנון, כולנו אנלוגיים, לא דיגיטליים.
המספרים שלפיהם חיסל צה"ל כ־2,500 מחבלים של חיזבאללה, מעניינים אותי כמו נפיחה, כי אנחנו עם חללים וגם מאות פצועים קשה בגלל טיארות מרחפות, והלוחמים מביטים לשמיים בכל דקה נתונה, כדי לזהות מהיכן תגיע הטיארה שנשלטת מרחוק.
בגלל כסילותי כי גדולה היא, חשבתי בטעות שעל כל שיגור טיארה מהחלון של בית, נשמיד את כל השכונה ביישוב השיעי, ברדיוס של 500 מטרים. אבל הקיבינימט הביטחוני־מדיני לא מרשה לצה"ל לנצח, גם אם הכוחות הלוחמים הם כמו ברווזים באגם.
ואסור לנו להתעלם מהשאיפות של המתחזה לצ'רצ'יל להתארח בבית הלבן, לספר לנו שזה יהיה ביקורו ה־333 אצל דונלד חברו היקר. כי אירוע החנינה/ביטול המשפט לא מתקדם, והוא זקוק נורא לעוד שפריץ של כעס ועולב על הנשיא יצחק הרצוג. וגם, ואולי בעיקר, המתחזה לצ'רצ'יל יודע טוב יותר מכולם שבחיים, אם אתה לא בין המסובים סביב השולחן שבו מתקבלות ההחלטות – אתה בצלחת.
כמו כן רמת הביקורת של בכירי המפלגה הרפובליקנית כלפי המתחזה לצ'רצ'יל מטפסת בעקביות לדרגת הביקורת אצלנו בכתריאליבקה הפגומה. כל המאכערים באמריקע כבר הפנימו שהוא מעוניין במלחמה ארוכת טווח באיראן, עד השמדת השלטון.
בין לבין אנחנו תקועים עם חמאס. נכון שבימין הפסיכי רוצים לשוב ללחימה בעזה. נכון גם שהג'ינג'י לא יאפשר את האירוע, כי על עזה הוא כבר הכריז שהיא בין תשעת הסכמי השלום שהוא כבר השיג.
הוא עוד לא השיג הסכם אחד, כי הוא חלטוריסט שלא מתעסק בפרטים, אלא רק בהצהרות שמשתנות כל 47 דקות, אבל למתחזה לצ'רצ'יל וערימת הימין שהוא מנהל, יש חלומות אחרים. הם הרי חולמים על השיבה לעזה ועל השכונות שיקימו. אין ספק, כיף לנו, נורא.
# # #
אני מקשיב ברוב קשב לנאומיו של ברדוגו. אהבתי את ההגדרות שלו לטיול של הזוג הרצוג לפנמה. הוא דיבר בלהט על המטוס השכור בעלות של מיליונים לדבריו. זה יופי זה, רק חשוב לזכור שהכנף של ציון, מטוסו הפרטי של המתחזה לצ'רצ'יל, חונה באיזה חינדק אחרי ששב מברלין, ועל הרצוג נאסר להשתמש בו. אז איך בדיוק הוא היה אמור להגיע לפנמה, באונייה?
וגם לא שכחנו את שיט העינוגים בדנובה של הזוג המלכותי שלנו, כאשר ציין יום נישואים. ואיך נשכח את מסעות הכביסה של אם האומה לאמריקע? ואת עלויות האבטחה העצומות על הילד"ז הגולה? גם הגברת הרצוג מטיסה את הכביסה שלה לאמריקע? גם ילדיו מאובטחים במיליוני שקלים בשנה, אם הם גולים מערבה מכאן?
זו לא ציונות, זו הונאת הציבור, זה עושק וגזל של שלטון. ואם המתחזים לשלטון העתידי מהאופוזיציה דרעק, שמבטיחים לנו לתקן את כל המחדלים המצוינים לעיל, לא יתחננו למנסור עבאס שיצטרף אליהם אחרי הבחירות, ולא יעדיפו להצטרף למתחזה לצ'רצ'יל, הם ימשיכו לצפות בגועליציה הקיימת נשארת בשלטון.
החילונים במלחמה על עתידם במדינ'ע. אין ציונות יותר, יש קרב מאסף נגד השִגרע הקיימת. ואם צריך בקרב הזה להשתמש במנסור עבאס, לתת לו כמה מיליארדים כדי לשקם תשתיות בחברה הערבית (כי המתחזה לצ'רצ'יל ייתן לו פי חמישה, ואם ייאלץ – גם יותר), אין כאן סיכוי לשינוי שלטוני.
איני יודע אם הסיפור הזה אמיתי, כי התנ"ך בשבילי הוא ספרות בדיונית, אבל חייבים להיערך. כל ראש מפלגה באופוזיציה דרעק חייב להחתים במכתב התפטרות מיידי את הג'מעה שהוא מתכוון לפנק בחיבור בין התחת למושב מעורו הרך של במבי ענוג, באגם הדרעק מהדורה 26: אם הוא/היא אינם מבסוטים מההתנהלות של המפלגה, הם פורשים מאגם הדרעק. לא לוקחים את המנדט ואת יחידת המימון ועורקים למפלגה אחרת.
אם ראשי המפלגות באופוזיציה דרעק לא יצהירו בקמפיין הבחירות שיש לכל אחד מהם 120 מכתבי התפטרות, חתומים ומאושרים בידי היועמ"ש של כל מפלגה – אל תצביעו להם, כי הם עושים עליכם סיבוב של הונאה.
# # #
# טיפוסים בלבוש חרדי פשטו על השטחים החקלאיים בתחומה של המועצה האזורית מרום הגליל. הם גרמו לנזק של מיליונים. נסו לחשוב מה היה קורה אם המחבלים היו ערבים. כמה דם היה נשפך בשדות? אבל כלפי טרור חרדי אנחנו סלחנים, גם אם כתוב בתוירה שהם מאמינים בה: "לא תסיג גבול רעך". כי החקלאים הם לא רעך של המחבלים האלה, הם סתם אנשים שעובדים כדי לממן את החרדים. אז מותר להם.
# גיוס "המוני" לצה"ל של מלש"בים חרדים. לנצח יהודה התגייסו 85, אף שההבטחות היו ל־140. לחטיבת חשמונאים התגייסו 71, הציפיות היו ליותר מ־100. לפלוגת חץ בחטיבת הצנחנים התגייסו 27. בסך הכל התגייסו 231 לתפקידי לחימה ו־131 כתומכי לחימה. כדי להגיע ליעד של 10,000 לוחמים כפי שהבטיחו כל הרמאים, המעורבים בחוק ההשתמטות, נצטרך כ־30 מחזורי גיוס. בהצלחה לנו.
התרעות פיקוד העורף