כשל מערכתי המסכן את ביטחון המדינה: הניתוק הגדול מהמציאות נמשך | ד"ר ניסים כץ

מהו בעצם "החוק הצרפתי"? המושג שואב את השראתו מסעיף 67 לחוקת הרפובליקה הצרפתית החמישית. על פי מודל זה, נשיא מכהן נהנה מחסינות מפני חקירות פליליות ומשפטים במהלך כהונתו. ההיגיון העומד בבסיס החוק אינו "התעלות מעל החוק" או הענקת פטור מעונש, אלא הבנה עמוקה של חשיבות הממלכתיות: האיש המופקד על גורל האומה חייב להיות פנוי ב-100% מזמנו, ממרצו ומקשבו לניהול ענייני המדינה. בצרפת הבינו כי רשות מבצעת משותקת או מוסחת היא סכנה לדמוקרטיה ולביטחון הלאומי. החוק הצרפתי קובע "פאוזה" – המשפט יתחדש ביום שבו המנהיג יסיים את תפקידו.

הצדק לא יבוטל, הוא רק ימתין לרגע שבו המדינה לא תהיה תלויה בכל רגע ורגע בקשבו של הנאשם. בישראל של ימינו, ראש הממשלה נדרש לקבל החלטות הרות גורל על הגנה מפני או המשך תקיפות באיראן, ניהול רגיש של המערכה בלבנון וגם בעזה. כל החלטה כזו דורשת ריכוז עילאי, צלילה לפרטים מודיעיניים מסווגים וישיבות קבינט אל תוך הלילה. הדרישה מנתניהו להקדיש ימים שלמים להכנה לעדות ולשהייה על דוכן העדים היא אבסורדית מבחינה ניהולית. המוח האנושי אינו יכול לעבור בתוך דקות מחקירה נגדית על אירועים שהתרחשו לפני עשור, לקבלת החלטה על שיגור מיירטים מול מטח כטב"מים. הניסיון לכפות את כפל התפקידים הזה הוא הימור חסר אחריות על גורלנו.

מעבר להיבט התפקודי, קיים היבט ביטחוני חמור ומיידי שהתחדד ב"שאגת הארי". אנו נמצאים בעידן של מלחמה טכנולוגית מדויקת. אויבינו, מציר הרשע בטהרן ועד שלוחיהם בביירות, עוקבים אחרי כל תנועה של ההנהגה הישראלית. הניסיונות החוזרים לפגוע בנכסים אסטרטגיים ובסמלי שלטון מוכיחים כי אין "קווים אדומים". כאשר מערכת המשפט דורשת מראש הממשלה להתייצב בבית המשפט בימים ובשעות קבועים, היא למעשה מייצרת עבור האויב "מטרה ניצחת". המיקום ידוע, הזמן ידוע, והדרכים המובילות אליו ידועות מראש. להפוך את היכל המשפט בירושלים ליעד אסטרטגי עבור טילים מדויקים או כטב"מים מתאבדים זו הפקרות ביטחונית. במצב מלחמה, חשיפת מיקומו של הקברניט באופן עקבי ופומבי היא מתנה מודיעינית ששום מדינה חפצת חיים לא הייתה מעניקה לאויביה.

ההתנגדות לחוק הצרפתי נובעת לרוב מחשש לפגיעה בערך השוויון בפני החוק. אך עלינו לשאול: האם יש שוויון כאשר המדינה כולה עלולה לשלם את מחיר הטעות בגלל מנהיג מוסח? הדמוקרטיה צריכה לדעת להגן על עצמה לא רק מפני שחיתות, אלא גם מפני שיתוק עצמי וסכנה ביטחונית. חוק צרפתי בישראל יאפשר הפרדה מוחלטת: ההליך המשפטי יחכה לסיום השירות הציבורי, ובזמן הזה, ראש הממשלה יהיה מחויב אך ורק לניצחון במלחמת התקומה. במזרח התיכון הבוער, שבו האויב מחפש כל פרצה בחוסן הישראלי, הסטת קשבו של ראש הממשלה לדוכן העדים היא פרצה מסוכנת. הגיע הזמן לאמץ את ההיגיון הצרפתי כדי להבטיח שהריבונות הישראלית לא תוקרב על מזבח הפרוצדורה. עלינו לבחור בניהול מלחמה ללא שלשלאות.