עונת ההעברות החלה. כך בכדורגל, כך בתקשורת וכך בפוליטיקה. כשהליגות בכדורגל מתקרבות לסיום העונה, מתחיל להתחמם שוק השחקנים: מי יישאר, מי יוחלף, מי יירכש ומי יימכר לקבוצה אחרת, בארץ או בחו"ל. הכסף הוא זה שמדבר, השווי של השחקן, לא הסמל ולא הנאמנות למועדון.
תסיסה גדולה שוררת במפלגת השלטון, הליכוד. לאחר הליכודיאדה הכושלת, התנועה מסתמנת כחיקוי של מפא"י בערוב שלטונה. תחושה של צניחה ודעיכה, התרחקות ממורשתה המפוארת. זוהי עונת הפריימריז, ועימם התסיסה גוברת. האם נבחרת הליכוד הבאה תתרענן? האם יבואו טובים ומבטיחים במקום נציגים כושלים, ויש לא מעטים כאלה בסיעה הנוכחית? האם נתניהו יקבל מספר ראוי של שריונים מטעמו ל"כוכבים" מבחוץ שייטיבו את הרכב הרשימה הבאה? ראוי שכך יהיה, אלא שנתניהו לא הוכיח שהוא מצטיין בבחירת שחקנים טובים שאינם רק נאמנים לו, אלא גם מביאים כבוד לסיעה, נאמנות אידיאולוגית ולא רק כיסאולוגית.
ושאלת השאלות: האם נתניהו עצמו עודנו בכושר להוביל את נבחרת הליכוד לניצחון בבחירות, ואינו מתכוון לפרוש? איש אינו יודע, אפילו לא מקורביו ואוהדיו השרופים ביותר. ההערכה היא, שהוא אכן יוביל את מסע הבחירות בראשות הליכוד ומיד לאחר מכן יודיע על פרישתו. עם זאת, צריך להודות: בלעדי הובלתו, ספק אם הליכוד תשמור על כוחה, שלמותה ושלטונה.
יהיה חם במושב הקיצי של הכנסת הנוכחית, שהפלא ופלא, מילאה את ארבע שנותיה. הקרב שיתנהל על קולות האוהדים המתנדנדים, כלומר, הבוחרים שטרם החליטו, יהיה לוהט. מה שנראה במליאת הכנסת ילהיט גם את הרחוב, בליווי תקשורתי מוטה אף יותר מהרגיל. צפויים לנו ימים פוליטיים חריפים, עד כדי סכנה לאחדות הפנימית. אין לקנא ביו"ר הכנסת. זהו מבחנו הגדול, אם הוא יצליח לשלוט בעניינים, להביא לרגיעה. שהרי כולם ינאמו - שלא לומר יתלהמו ויצעקו - במושב הנפתח היום, לא באמת יציגו פתרונות לקשיים ולבעיות, אלא יפזלו לאוזניהם של המוני הבוחרים.
איזו ליגה צפויה לנו בשנים הבאות, איך ייראה בית המחוקקים הבא של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון? הוד מעלתו האזרח המצביע הוא שיכריע, נקווה שבאופן דמוקרטי, לפי מצפונו.
התרעות פיקוד העורף