הקובץ הכיל לא מעט נתונים, חלקם מעניינים יותר כמו מספר הרכבים בישראל (4,348,275, גידול של 3% לעומת שנת 2024) או הגיל הממוצע שלהם (7.8 שנים, עלייה לעומת 7.7 ב-2024 ו-7.6 ב-2023), וחלקם מעניינים פחות כמו בכמה מהרכבים יש הכנה להתקנת מנעולי אלכוהול (מה זה?) או מספר האוטובוסים שמונעים בגז (1,322 למקרה שתהיתם). אבל ברשותכם, עם כל הכבוד לנתונים על זה שלבן הוא הצבע הדומיננטי של כלי הרכב הפרטיים או על זה שלראשונה סין נכנסה לרביעייה הראשונה של המדינות שמייצרות את הרכבים בהם נוהגים בישראל (אחרי יפן, דרום קוריאה וצ'כיה), אני רוצה להתמקד דווקא בגרף הקטן שבודק את רמת המינוע בישראל בהשוואה לעולם.
הסיבה שהגרף מעניין היא לא בגלל המספרים עצמם, אין לי שום עמדה מוסרית לגבי רמת המינוע האידיאלית ככה שאני לא יודע להגיד לכם אם מצבנו יותר טוב או יותר רע מיפן, אבל בואו נדבר שנייה נטו על הסטטיסטיקה. לכאורה נראה שמדובר בהשוואה אובייקטיבית, מספר הרכבים חלקי מספר התושבים, אבל מספר התושבים כולל בתוכו גם את הילדים. ובישראל, ובכן, זה המון ילדים.
לפי נתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה פרסמה בערב יום העצמאות, 27 אחוז מהאוכלוסייה בישראל הם ילדים מתחת לגיל 14, תוסיפו לזה גם בני נוער מתחת לגיל 16 ותשעה חודשים שעדיין אסור להם לנהוג (בישראל, במדינות אחרות יש גילים קצת אחרים) וכבר חצינו את השלושים אחוזים ואפילו מתקרבים לשלושים וחמש – בוודאי כשלוקחים בחשבון שלא כולם עוברים טסט ראשון. מהצד השני, לא צריך להיות סטטיסטיקאי דגול כדי לדעת שביפן או במדינות אירופאיות כמו אוסטריה ופינלנד שסובלות מילודה שלילית אחוז הילדים באוכלוסייה נמוך בהרבה.
ביפן למשל יש "רק" 13.3 מיליון ילדים מתחת לגיל 14, מספר שגדול יותר מכל אוכלוסיית ישראל ילדים ומבוגרים ביחד, אך בהשוואה לכלל האוכלוסיה ביפן שעומדת על כ-123 מיליון תושבים, מדובר על אחוז נמוך של 10.8% בלבד – קצת יותר משליש מהאחוז בישראל. ובהינתן שאנחנו לא מצפים שבגן אילנה ובמעון שושנים יחליפו את כל הבימבות והקורקינטים במיצובישי לנסר ובוגאטי, יכול להיות שהשוואה טובה יותר הייתה למספר התושבים הבוגרים? מניח שהגרף היה נראה קצת אחרת.
אני יודע, אני יודע, זה נשמע קצת טרחני. הרי לאף אחד מאיתנו אין באמת דעה בנושא רמת המינוע האידיאלית וסביר להניח שזה גם פעם ראשונה שאתם שומעים את המונח, אז מה זה משנה אם הגרף מראה שיפן היא פי שתיים מאיתנו או רק פי אחד וחצי? והאמת, שזה לא משנה, אבל מה לגבי כל מיני סטטיסטיקות אחרות, כאלו שלגביהן יש לנו עמדה? רמת חיים, תוצר לנפש, חינוך, בריאות או כל נתון אחר שבאמת חשוב לנו? כאן ברור שאנחנו רוצים לדעת איפה אנחנו עומדים לגבי מדינות אחרות, ודווקא בגלל זה חשוב להטיל ספק בכל כותרת ונתון סטטיסטי ולשאול את עצמנו: האם ההשוואה שהם עושים היא באמת נכונה? ולא, זה שהם משווים את אותו מונח, לא אומר שזה באמת אותו דבר.
אחד הביטויים האהובים על כלכלנים, כזה שכל סטודנט לכלכלה לומד כבר בשנה א', הוא "תמיד להשוות תפוזים לתפוזים, אף פעם לא לתפוחים". הבעיה היא, שבמבט מרחוק, קשה מאוד להבדיל בין תפוז לקלמנטינה. כשאוספים נתונים מאותה מדינה קל מאוד להשוות ביניהם כי יש לנתונים "אמא ואבא", אבל מה קורה כשהנתונים מתייחסים למדינות שונות? ומגיעים ממקורות שונים? שכל אחד מהם משתמש במתודולוגיה שונה? זה אולי נראה שאנחנו משווים בין דברים זהים, אבל בפועל הם יכולים לייצג דברים שונים לחלוטין.
במקרה של הדוגמה שבה פתחנו, כנראה שהמונח "מספר כלי הרכב המנועיים" בפינלנד ו"מספר כלי הרכב המנועיים" בישראל מתארים את אותו דבר, אבל מה קורה כשמדובר במונח מופשט יותר כמו "אחוז ההוצאה הציבורית מתוך התוצר"? האם המונח הזה מתאר את אותו דבר בכל המדינות? ספוילר, לא ממש.
ביום ראשון שעבר פרסם בית ההשקעות הראל בערוץ הטלגרם (המומלץ) שלו את הגרף הנחמד והצבעוני שמציג השוואה בין הוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר המקומי במדינות שונות, השוואה שלדבריהם נועדה להמחיש את מידת המעורבות הממשלתית בכלכלה.
צרפת מדורגת בראש עם 57.2%, כשלעומת זאת ישראל, בנטרול הוצאות הביטחון, הציגה הוצאה אזרחית של 34.1% - רמה נמוכה מזו של ארה"ב ורק טיפה מעל סין. בדברי ההסבר לגרף אפילו נכתב כי "הכללת ברית המועצות ההיסטורית (50.6%) מאפשרת לראות כי רמת ההוצאה הציבורית בצרפת כיום גבוהה אף יותר מזו שהייתה נהוגה בכלכלה הקומוניסטית הריכוזית בשנת 1990".
נדלקה לכם נורה אדומה? מעולה. הרי ברור שמשהו פה לא הגיוני, שמישהו פה השווה תפוז וקלמנטינה. שהמונח "הוצאות הממשלה" אולי נשמע זהה, אבל הוא לא מתאר את אותו דבר. ואכן, צלילה קטנה לתוך הנתונים תגלה לכם שבצרפת "הוצאות הממשלה" כוללות את הפנסיה ואצלנו לא. זה כל האירוע.
פשוט תדמיינו את ישראל בסיטואציה שבה כל קרנות הפנסיה שאתם מכירים (הראל, מיטב, כלל וכו) הן בבעלות ההמשלה, ולכן ההפקדות החודשיות שלכם נחשבות ל"הכנסות הממשלה", והקצבה שההורים או סבא וסבתא שלכם מקבלים נחשבת ל"הוצאות הממשלה". זה המצב בצרפת. זה אומר משהו על המדינה? משהו בחיים שלכם השתנה (חוץ מזה שהמערכת הפנסיונית מנוהלת כנראה בצורה פחות טובה)? כלום ושום דבר. אבל זה לא יימנע מכל מיני פוליטיקאים סוציאליסטים לנפנף בנתון הזה כהוכחה למשהו.
השורה התחתונה היא לא שרמת המינוע בישראל היא אידיאלית או שאין פער בהוצאה הציבורית בינינו לבין צרפת (יש עדיין פער, אם כי כשמנטרלים את הרכיב של הפנסיות ועוד הבדלים מוסדיים הוא כנראה קרוב יותר לשמונה אחוזים מאשר לעשרים ושלושה), אלא שאף פעם לא צריך לקבל אף נתון סטטיסטי כתורה מסיני ולא משנה מי הגוף שחתום עליו - אפילו אם זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או בית השקעות נחשב. אפילו אם זה אני. תמיד שווה להפעיל את הראש ולחשוב האם הנתון הזה נשמע לי הגיוני, ואם התשובה היא לא, קצת עבודת רגליים אינטרנטית בדרך כלל תעזור לכם להבין איפה קבור הכלב.
התרעות פיקוד העורף