את הראיון עם ראש הממשלה בתוכנית הראיונות הפופולרית והנצפית בארה"ב, ניתן להגדיר בעברית מדוברת - בסדר. שום תקלה, שום מעידה. כמובן, שגם האנגלית הקולחת כשפת-אם של נתניהו עוזרת לו בתשובותיו לשאלות המראיין האמריקאי. בראיון הלא קצר, נתניהו לא חידש מאומה.
שני עושי דברו ויטקוף וקושניר מקיימים ומטפחים קשרים הדוקים עם בכירים במוסקבה. המשמעות של מהלכים אלו היא, שהנשיא טראמפ לא רק פועל לקידום הסכם עם איראן שישקם את מעמדה המדיני באיזור.
טראמפ פועל לחיזוק מה שמוגדר במסדרונות האו"ם ציר הרשע – איראן, רוסיה וסין. ציר שהוא מטבעו אנטי ישראל. לא עלה בדעתו של ראש הממשלה נתניהו לנצל את הראיון ב"60 דקות" להביע ביטוי, לציין ולהדגיש התבטאות של לפחות הסתייגות אם לא ביקורת כלפי הנשיא טראמפ שיוזם ומקדם חזית מדינית, פוליטית, דיפלומטית נגד ישראל. אף מילה מצדו.
אבל הנשיא אז היה דמוקרטי, שייך למפלגה שנואת נפשו של נתניהו. זה היה אז תענוג מיוחד של ראש הממשלה לתקוף את אובמה. גם עם הנאום הזה נתניהו חיסל במחי-פה את התמיכה הדו-מפלגתית בישראל שהיה מסורת של שנים בגבעת הקפיטול.
לומר היום מילה של ביקורת או אפילו הסתייגות מול וכלפי הנשיא טראמפ שיוזם ומקדם יחסים עם ארצות מרכזיות שהן אנטי ישראל כאיראן, סין ורוסיה, לא כל כך מדאיג את ראש הממשלה נתניהו.
לראש הממשלה אין שום דאגה וודאי שלא חרדה לעתידו הפוליטי של הנשיא טראמפ. לבנימין נתניהו הוא מה שבמקורות מכנים אלהים אחרים. בסך הכל הראיון ב"60 דקות" היה לנתניהו בזבוז הזדמנות להישמע כראש ממשלה אמיץ לב, אחראי ודורש ביטחון ושלום לעמו.
התרעות פיקוד העורף