השליטה המוניציפלית בערים שונות משרתת ביעילות את מגמת הקנטוניזציה שהולכת ומתגברת גם ללא החלטות ממשלה. אנשים מן היישוב מעקמים כיום פרצוף מול השאלה אם הקנטוניזציה אמורה להיות הפרויקט הלאומי הגדול שישחרר את הלפיתה של החרדים והמתנחלים. תמונת המצב העכשווית אכן אמורה להדאיג ולהצדיק את מגמת הקנטוניזציה שהולכת יד ביד עם המגמות בחברה הערבית, המתנחלית והליברל־דמוקרטית. אין דרך בעולם לסגור את פערי המנטליות הבין־מגזריים ללא קבלת הסממנים האוטונומיים שמנהלים כל אחד מהמגזרים.
אם החברה החרדית, בצד אמונתה היוקדת, אכן תלויה בכלכלתה במגזר הליברל־דמוקרטי, אולי חיתוך בתזרים המזומנים השופע לעברם הוא כלי המאבק העיקרי של הליברל־דמוקרטים. תהליך מדיני תקין אמור לאפשר לממשלה – לא הנוכחית, כמובן – לנהל מולם כלכלת לחץ כדי לחסום את ההדתה ההולכת וגוברת ועימה את הלחץ הכלכלי על המגזר הליברל־דמוקרטי.
קנטוניזציה היא המהלך הנכון. אין צורך בחקיקה ובסנקציות כלכליות כדי לדחוק את המגזר החרדי אל קיר המציאות. חלוקה שוויונית, לא רק בצבא אלא גם באזרחות, בקנטון נפרד, תחייב אותם להתגייס ולעבוד.