כבר מהשם שלה אפשר ללמוד על השינוי בגישה ובהגשה לעומת קודמתה. "קובנוביק" ממשיכה את המסורת הנרקיסיסטית שפושה בתקשורת, שבהן תוכניות נקראות בשם של המגישים שלהן. קודם כל "מי", אחר כך "מה". הטאלנט הוא המסר. כאן ב' הייתה אמורה להיות תחנת רדיו חדשותית, נקייה, עם תוכניות שונות מאשר בתחנות הפרטיות. במקום זה אנחנו מקבלים אגו של כוכבים במימון כפוי של ההמונים.
שיטת הריאיון שלו היא ריכוך האורח על ידי חנופה גלויה, בעזרת קיר עמוס בכתבות עיתונאיות, ואז קריאה מסודרת של שאלות מכרטיסיות, תוך ישיבה נינוחה על כורסאות, עד לקרשנדו של הבעת דעות על ידי שליפת תמונות של דמויות מוכרות.
זו תוכנית נהדרת, אבל השאלה היא אחרת: למה אנחנו צריכים לממן אותה ואותו. לממן את תוכנית הרדיו שלו ואת עקיבא נוביק, לממן את קלמן ואת ליברמן, לממן את משכורתו של אריה גולן. כולם אנשים מצוינים עם תוכניות מקסימות, אבל מה ההבדל בין מה שהם משדרים לבין מה שכל איש תקשורת אחר עושה? מה התרומה היתרה, הערך המוסף, החלקיק האלוהי שמצדיק מימון מכסף ציבורי?
בריאיון לפודקאסט, קובן הסביר שאין עוד מקום בטלוויזיה שבו פשוט יושבים ומדברים עם אדם במשך חצי שעה. מעבר לתהייה אם זה אכן אירוע שבגינו כולנו צריכים לפתוח את הארנקים, זה גם פשוט לא נכון. פורמטים דומים משודרים בערוצים מתחרים כמו "אינטימי" עם רפי רשף בערוץ 12 ו"שיחה" עם עודד הרוש בערוץ 14. על השאלה בדבר הנחיצות של השידור הציבורי התשובה המקובלת היא כי יש שם תכנים עמוקים ותחקירים נוקבים. האומנם?
רוב התוכניות בתאגיד הן רגילות לחלוטין. במהלך היום הם משדרים פאנלים של חדשות, כשההבדל בינם לבין פאנלים בערוצים מתחרים הוא שלסחורה שלהם יש פחות קונים. רוב התוכניות הן כאלה שמנסות לעשות כמו, להידמות, לחקות. עובדה היא שלא יצאו מכותלי הבניינים המפוארים שלהם בירושלים ואור יהודה תחקיר מטלטל או סאטירה נוקבת או ריאיון מסעיר או חדשה מרעישה שלא הייתה יכולה להגיע מכל כלי תקשורת אחר.
הציבור לא מקבל תמורה ראויה, בוודאי שלא שונה. בנוסף, קהלים רבים עדיין מרגישים מודרים מהשידורים. למשל, חרדים או ערבים או רוסים או ימניים. לכן כל אחת מהאוכלוסיות האלה נאלצה לפתוח לעצמה ערוץ תקשורת משלה. כמו רדיו קול חי, רדיו א־נאס וערוצים 9 ו־14 ועכשיו גם i24. יותר מזה, אם רבים מהמגישים בתאגיד הם רל"ביסטים במודע ובמופגן - שזו זכותם - האם, רק לשם האיזון, היה צריך להביא גם מגישים ופרשנים שהם ביביסטים על מלא, רק כמענה? או שהמסקנה היותר הגיונית היא שלא זה ולא זה, וששידור ציבורי פוליטי חדגוני הוא יקר ומיותר.
התרעות פיקוד העורף