שיטת הבחירות היחסית הנהוגה בישראל היא שיטת הבחירות הדמוקרטית ביותר. ומן ההיבט הדמוקרטי הצרוף, אחוז החסימה הוא מכשול שרירותי השולל ייצוג ממפלגה שהציבור העניק לה קולות שדי בהם לחבר אחד במוסד הנבחר. כשהונהגה שיטת הבחירות היחסית לפני הקמת המדינה, לא היה אחוז חסימה. מי שקולותיו זיכו אותו במנדט אחד, אפילו בזכות עודף קולות, קיבל אותו.
לערבוביה בין שיטות יש נטייה לקחת את הרע מכל העולמות. מי שמעדיף יציבות ומשילות יכול לבחור בשיטה הנהוגה בארה"ב, המפרידה בין בחירת הרשות המבצעת, קרי הנשיא, שנבחר ישירות על ידי העם, לקונגרס שכמעט אינו יכול להדיח לא אותו ולא את ממשלתו (בניגוד לשעטנז הצרפתי, שם אי אפשר להדיח את הנשיא, אך הפרלמנט יכול להרכיב לו ממשלה לעומתית).
פייק סטורי
בפועל חוקקו חוקי הבחירות מאז ומעולם לקראת בחירות, בצורה מאולתרת שנגזרה מחלל ריק משפטי, שבגינו לחוקי בחירות אין אבא מוסדי מסודר דוגמת מנגנוני החקיקה של משרד המשפטים המטפלים ביתר החוקים, כולל הפרטיים.
הבעייתיות של הכתבה נובעת מהסילוף העובדתי הגס, שאני מקווה שנובע מרשלנות רבתי ולא יותר. מותר להניח שהכותבת בדקה ומצאה שהחוק התקבל. אבל כנראה לא בדקה מדוע נתניהו לא התמודד. לו בדקה הייתה מגלה שסיעת הליכוד הצביעה כאיש אחד נגד החוק, וסיעת העבודה בראשות אהוד ברק תמכה בו כאיש אחד, כי בפועל החוק בא לקלל את נתניהו ולא לברך אותו.
סוד האירוע היה חוק הקדמת הבחירות לכנסת שעמד להצבעה מטעם הליכוד. ש"ס לא הייתה מעוניינת בפיזור הכנסת, אך הוסבר לה שללא בחירות גם לכנסת, נתניהו לא יוכל להתמודד. כדי לפתור את הבעיה הגישה ש"ס את התיקון המאפשר למי שאינו ח"כ להתמודד בבחירות האישיות. נתניהו התנגד והודיע כי במצב כזה לא יתמודד על ראשות הממשלה.
ברק, שהעדיף להתמודד מול שרון ולא מול נתניהו, סיכם עם ש"ס שאם החוק המאפשר לנתניהו להתמודד יתקבל - יפילו עם השמאל את החוק להקדמת הבחירות לכנסת, וכך בדיוק קרה (בעידודו השקט של שרון). לכן הטלת האשמה ל"חקיקה הפרסונלית" הזו על גדול מתנגדיה - במסגרת ידיעה חדשותית, כ-25 שנה אחרי האירוע המדובר - היא שיא חדש בהידרדרות "הארץ" מעיתון לאנשים חושבים לביטאון של שטופי מוח ושוטפיו.
הדיקטטורה של המנגנון
דמוקרטיה היא שיטה בעייתית, עתירת מגרעות, שיתרונה העיקרי שהיא טובה מכל האלטרנטיבות. בעולם האידילי של סיעות, שכל תהליך קבלת ההחלטות בהן מתבצע בין האוזניים של המנהיג - אין דילים ואין חברי מרכז שיש להם אוזן קשבת והכרת הטוב למי שפותר להם בעיות, מגיע לשמחות שלהם, ורחמנא ליצלן סידר להם או לחבריהם משרות בשירות המדינה, המכונות בכינוי הגנאי החביב על חוקרים אלה או אחרים - "ג'ובים". במפלגות המנהיג הכל סטרילי ושקט כמו בבית קברות.
אין ספק שלקדושים יש הידע והכלים המתאימים להעשיר דיון בנושא זה. אבל התקשורת העלימה את הרקע והציגה את ההשתתפות בישיבה כצ'ופר שניתן לקדושים בגלל כוחו במפלגה, ולא כזימון ראוי ומועיל.
כך או כך, על דבר אחד אין ויכוח: גולן ייצגה במשך שנים את תושבי דרום תל אביב במסירות ובהתמדה ובעיקר בכישרון - והם בתמורה הרעיפו עליה אהבה ותמיכה פוליטית. הבעיה של המלעיזים עליה היא שלפי הסקרים בליכוד, הליכודניקים דווקא מעניקים לה שושנים ולא קוצים.
הדרש היה פעולה של חבר כנסת למען מילוי תפקידו, ולכן היא נהנית מחסינות מהותית שאינה ניתנת להסרה, ולפיכך הגשת כתב אישום בגין פעולה זו איננה חוקית. אי לכך, מי שמסייע להגשתו מבצע פעולה בלתי חוקית ומי שייעץ לראש שירות ולשר לסייע לה - הכשיל אותם.
אני גם מאמין שלולא סיפרו לשר הביטחון שהיועצת המשפטית לממשלה תגיש את כתב האישום גם ללא תעודת חיסיון, לא היה חותם. אני גם מאמין שאם ייעשה שימוש לרעה בחיסיון, שלא לצורך משפט על פגיעה בביטחון המדינה - שכמובן לא יהיה - יבטל את חתימתו.
התרעות פיקוד העורף