קרב עצבים: האם טראמפ יסכים לזחול על גחונו, ואם כן - מתי? | אלון בן דוד

אם הפעולה הצבאית האמריקאית באיראן לא תתחדש בחמשת השבועות הקרובים, היא תתרחש רק בסוף השנה, אם בכלל. ובהיעדר מטרות שצפויות לטלטל את המשטר בטהרן, סביר יותר שטראמפ ימשיך במצור

אלון בן דוד צילום: עדי אורני
עקבו אחרינו
טראמפ ב-CNBC: אם אין הסכם עם איראן - "אני מצפה להפציץ" | צילום: CNBC
הכרזת מוג'תבא חמינאי כמנהיג העליון החדש של איראן
הכרזת מוג'תבא חמינאי כמנהיג העליון החדש של איראן | צילום: רויטרס

ערוצי האופוזיציה של איראן, נתמכי ה־CIA והמוסד, טוענים בשבועות האחרונים שמשמרות המהפכה פועלים להדיח את חג'אזי, אבל שלל הפרסומים נראים כמאשרים את מרכזיותה של הדמות. אנשי משמרות המהפכה אכן תפסו את רוב עמדות המפתח באיראן, אבל הם מקבלים עליהם את סמכותו העליונה של מוג'תבא. איראן נותרה תיאוקרטיה הנשלטת על ידי אנשי דת, ולא הפכה לדיקטטורה צבאית.

אנשי כל שלוש הקבוצות אינם מעוניינים בחידוש המלחמה, ובעיקר אנשי הקבוצה האזרחית, המודעים יותר מכולם להיקף האדיר של הנזק שספגה איראן. אבל כולם גם מאמינים שאיראן יכולה לצאת מהמלחמה הזאת ברווח גדול ומוכנים גם להוכיח שהסיבולת שלהם ארוכה יותר מזו של טראמפ.

הם שמרו בידיהם יכולות גרעין שיאפשרו להם התקדמות מהירה לפצצה, אם יבחרו בכך. האורניום המועשר עוד שם, במתקן בפורדו יש יכולות העשרה שמישות, ואם תתקבל החלטה, יהיה אפשר לתרגם את 440 ק"ג האורניום המועשר ל־60% לייצור של לפחות עשר פצצות גרעין. איראן איבדה אומנם הרבה מוקדי ידע בתחום הנשק הגרעיני, אבל במערב מעריכים שאם יחליטו – יוכלו לפוצץ מתקן ראשון בתוך שנה.

מתחם הגרעין באספהאן
מתחם הגרעין באספהאן | צילום: Planet Labs PBC via REUTERS

התמדה - ובסופה דילמה

בתחום הטילים הבליסטיים מתפרסמים הרבה נתונים סותרים, מאחר שהאמריקאים סופרים את כלל יכולות הטילים, הקצרים והארוכים, ואילו בישראל מתעניינים רק בטילים שיכולים להגיע עד אלינו. מאלה נותרו יותר מ־1,000 ויותר מ־200 משגרים. אין כרגע ייצור של טילים בליסטיים חדשים באיראן, אבל יש בהחלט ייצור של כטב"מים. את היכולות הימיות של איראן ייקח שנים לשקם. גם מערך ההגנה האווירית ויכולות הגילוי נפגעו קשה, מה שמותיר את איראן חשופה עדיין לפעולה אמריקאית או ישראלית.

דונלד טראמפ
דונלד טראמפ | צילום: רויטרס

במהלך המלחמה אפשרו האמריקאים לאיראן להמשיך למכור נפט. הרווחים הלכו קודם כל לשיקום אדני המשטר – משמרות המהפכה והבסיג', שנפגעו קשות בתקיפות חיל האוויר. מאז הפסקת האש ותחילת המצור האמריקאי החלה הכלכלה האיראנית להיפגע, ואיתה גם הציבור האיראני. האינפלציה באיראן, שגם גם ככה הייתה ברמה של 50%, מזנקת ל־80%. יש כבר מחסור כבד במוצרי יסוד, ואת המצור הזה מרגיש כל איראני.

לעת עתה מצליח טראמפ לשמור על מחיר הנפט ברמה סבירה, ואם ימשיך במצור, עם רמה כזאת או אחרת של חיכוך צבאי במצר הורמוז, זו תהיה תחרות של אורך נשימה. ההתמדה של טראמפ תכניס את המשטר לדילמה שאותה היטיב להגדיר פעם נשיאנו המנוח שמעון פרס: "בסוף היום אי אפשר לאכול עוגה צהובה ולשתות מים כבדים".

תגיות:
איראן
/
משא ומתן
/
דונלד טראמפ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף