בימים האחרונים אנחנו מתעדכנים על עוד ועוד חברות תעופה בינלאומיות שחוזרות לטוס אל ומישראל. לאחר תקופת מלחמה, אי־ודאות ביטחונית וצמצום דרמטי בפעילות התעופה לישראל, חזרתן ההדרגתית של חברות התעופה הזרות אינה רק בשורה לנוסעים הישראלים, אלא אירוע כלכלי משמעותי שצפוי להשפיע על שורה ארוכה של ענפים במשק.
כזכור, במהלך חודשי הלחימה, ובעיקר בתקופות ההסלמה בצפון ומול איראן, עשרות חברות תעופה זרות עצרו לחלוטין או צמצמו משמעותית את פעילותן בישראל. התוצאה הייתה דרמטית: מחירי הטיסות זינקו בעשרות ולעיתים אף במאות אחוזים. טיסות ליעדים מרכזיים באירופה, שעלו בעבר בין 300-500 דולר, נמכרו לעיתים ב־1,200 דולר ואף יותר בתקופות השיא. גם טיסות לארה"ב הגיעו למחירים חריגים של אלפי דולרים למחלקת תיירים, בעיקר בגלל הירידה החדה בהיצע והעובדה שחלק גדול מהפעילות נשען כמעט רק על חברות ישראליות.
אך ההשפעה לא נעצרה בעולם התיירות היוצאת. תיירות היא למעשה עורק כלכלי מרכזי של מדינה מודרנית, וכאשר מספר הטיסות יורד בצורה חדה, ועימה גם כמויות התיירים שיכולות או מבקשות להגיע לישראל, שרשרת שלמה של ענפים נפגעת. בתי מלון איבדו אורחים מחו"ל, מסעדות, מדריכי טיולים, חברות הסעה, עסקים בתחום הבידור והשכרת הרכב חוו ירידה חדה בפעילות, וחלקם אף התקשו לשרוד. וזה רק מעגל ראשון, לכל אלה יש שלל ספקי משנה שנפגעים בעצמם מהמצב. לאלה יש להוסיף את שלל העובדים השכירים שהוצאו לחל"ת ואיבדו את מטה לחמם.
חזרת הטיסות משנה את התמונה כמעט מיידית. ברגע שיש יותר קווים ויותר מושבים, השוק מתחיל לנשום מחדש. תיירים חוזרים להזמין חופשות בישראל, אנשי עסקים יכולים להגיע לפגישות במהירות גבוהה יותר, וחברות בינלאומיות מקבלות תחושת יציבות גדולה יותר לגבי הפעילות מול ישראל. מעבר לכך, יש גם משמעות פיננסית ישירה למשק הישראלי. תיירות נכנסת מזרימה מטבע חוץ לישראל, דרך בתי מלון, מסעדות, קניות ושירותים שונים, ולכן חזרת התיירים תורמת גם לפעילות הכלכלית המקומית וגם להכנסות המדינה.
אך אחד התחומים שנפגעו בצורה הכי פחות מדוברת הוא תחום המטענים והסחורות. חלק גדול מהייבוא והייצוא האווירי של ישראל אינו מגיע במטוסי מטען ייעודיים, אלא דווקא בבטן מטוסי הנוסעים. כאשר עשרות חברות תעופה הפסיקו לטוס לישראל, נפגעה גם היכולת להעביר במהירות סחורות, מוצרים יקרי ערך, ציוד טכנולוגי, רכיבים לתעשייה ואפילו משלוחים רפואיים.
חברות שונות בעולם אף הקפיאו או האטו משלוחים לישראל בתקופות מסוימות, הן בגלל מחסור בקיבולת אווירית והן בשל החשש הביטחוני והעלויות הגבוהות. עבור מדינה כמו ישראל, שמבוססת במידה רבה על ייצוא מוצרים טכנולוגיים, רפואיים ומוצרים בעלי ערך גבוה מדובר בפגיעה משמעותית בשרשרת האספקה וביכולת המסחר.
כעת, עם חזרת הטיסות, גם נתיבי הסחר האווירי מתחילים להשתקם. יותר טיסות פירושן יותר קיבולת מטען, זמינות גבוהה יותר של משלוחים, ירידה בעלויות לוגיסטיות ושיפור משמעותי ביכולת של חברות ישראליות לייצא ולקבל סחורות במהירות.
ובסופו של דבר, יש כאן גם מרכיב פסיכולוגי־כלכלי חשוב לא פחות, תחושת נורמליזציה. מדינה שממנה אפשר לצאת בקלות (ולחזור), ושחברות תעופה בינלאומיות חוזרות לפעול בה משדרת יציבות. בעולם הכלכלי, גם לתחושת היציבות הזו יש משמעות אדירה. ככל שיותר חברות יחזרו לפעול בישראל, ההיצע יגדל, מחירי הטיסות צפויים להתמתן, והתנועה הכלכלית סביב עולם התעופה תחזור בהדרגה להניע מחדש ענפים שלמים במשק הישראלי.
התרעות פיקוד העורף