הוא נפתח בציטוט משני דוחות. הראשון הוא של מועצת זכויות האדם של האו"ם, ללא כל אזכור שזהו גוף שרודף את ישראל והוציא לנו יותר גינויים מאשר לכל שאר מדינות העולם גם יחד, כולל קוריאה הצפונית ואיראן. השני הוא של ארגון זכויות אדם בשם יורו־מד, ש"מבקר את ישראל בתכיפות" - וזוהי דרכו של הכותב לא לספר לקוראים שבעבר הארגון הזה הפיץ עלילות על כך שישראל קוצרת איברים של פלסטינים, ושנחשפו קשרים ענפים של ארגון זה עם חמאס.
מה שכן, העיתונאי הגיע לכאן בעצמו ודיבר עם 14 פלסטינים שהעידו על התעללויות מיניות. הוא אומנם לא ציין שמות או פרטים לגבי הכלא שבו שהו ומתי, אבל העדויות קשות מאוד, וההתעללות המינית תוארה כשיטתית. האם ייתכן שחלקם שיקרו? שהרי ראינו עדויות שקר בעבר. האם העדויות הוצלבו עם מישהו פרט ל"בצלם" ו"שוברים שתיקה"? לא, וזה גם לא מנע מהכותב לקבוע ש"חמאס הכחישו את מעשי האונס ב־7 באוקטובר, ממש כפי שישראל מכחישה את מעשי האונס עכשיו". חמאס הוא שווה ערך לישראל - זו "דעתו" בעניין.
תחי השטחיות
הרשתות החברתיות יצאו מדעתן סביב הפרסום, כשמה שהיה הכי מדהים הוא הפבלוביות. קוראי ה"טיימס" שהגיבו באתר נגעלו מישראל, ולא הבינו איך לארה"ב יש עדיין יחסים איתנו. מנגד, מאות משפיענים קראו לבטל מינויים ב"טיימס". אבל בתוך כל הרעש ברשתות החברתיות, היו גם עיתונאים בכירים בכלי תקשורת כמו CNN ו"וול סטריט ז׳ורנל", שקבעו שהוא הגיע לשפל חדש: הדהוד העלילה שגורמים אנטי־ישראליים מנסים להפיץ כבר יותר משנה, לפיה חיילי צה"ל גורמים לכלבים לאנוס פלסטינים - פעולה שככל הנראה אינה אפשרית מבחינה אנטומית.
לכן, יש כאלה שממהרים להאמין לכל דבר שיגידו על ישראל. בתפיסתם הנאיבית הם מאמצים כל ביקורת ומתעלמים מאמירות בלתי נסבלות שמשוות את הישראלים לרוצחי 7 באוקטובר. נדמה להם שאם יגבו את ה"שוטר הטוב" של העולם, הוא ישליט עבורנו סדר בכאוס. הבעיה היא שהשוטר הטוב הזה פשוט לא קיים.
מדינות אירופה מתנהלות באופן מביש, ומאפשרות לאנטישמיות לפרוח כדי שלא יאשימו אותן באסלאמופוביה. ארה"ב מתמודדת עם צעירים ששונאים את ארצם, ושפיתחו בשנתיים האחרונות אהדה חסרת תקדים לחמאס. בתוך הבלגן הזה, ה"ניו יורק טיימס" הוכיח שוב ושוב בשנים האחרונות את חוסר המקצועיות בכיסוי של ישראל, ואם קראתם את הטור שלי, קיבלתם לכך די הרבה הוכחות. אם לא קראתם - אתם מוזמנים לעשות גוגל.
בינתיים אנחנו חיים בחלם. עשרות חכמים לא יצליחו להוציא אבן שזרק טיפש אחד, אבל מדי יום נזרקות כאן אבנים על ידי לא מעט טיפשים שממהרים להרשיע או לזכות, בעודנו חווים מלחמה בהמשכים, כאוס פנימי ואת הגל האנטי־ישראלי הקשה ביותר אי פעם. ישראל אינה יכולה להרכין ראש בפני כל אידיוט שיעשה עליה תחקיר עלילתי, אבל היא גם לא יכולה להתחבא מאחורי האנטישמיות כדי לאפשר התנהלות בזויה באיו"ש, בבתי הסוהר או בכל מקום אחר.
חייבים להתאפס
בסוף ה"תחקיר" מופיע ציטוט של אולמרט, שלכאורה מכשיר את כל מה שנאמר בו - לא ידוע לי על מקרים כאלה, הוא אמר, אבל לא יפתיע אותי אם הם קיימים. אבל כשאולמרט ראה איך השתמשו בו להכשרת עיתונות דמיקולו שנועדה להכפיש כל ישראלי ולטשטש את אכזריות 7 באוקטובר, הוא שלח תגובה ל"ניו יורק טיימס": "הכתבה כוללת האשמות חמורות מאוד, אין לי מידע שתומך בהן, ולכן מיקום הציטוט שלי אחרי עמודים ארוכים של האשמות הוא ייצוג מטעה של עמדותיי". התגובה נשלחה ביום שלישי. למי שעדיין תוהה לגבי תום הלב של ה"טיימס": נכון לאתמול, תגובתו של אולמרט לא פורסמה.
התרעות פיקוד העורף