ואז פרץ 7 באוקטובר. נתניהו נמנע מקידום חוק ההשתמטות בעיצומה של מלחמה, ובקיץ 2024 בג"ץ קיבל עתירות נגד המשך המצב ההזוי ושם קץ לחקיקת טלאי על טלאי שאפשרה לחרדים להמשיך עם ההסדר תורתו אומנותו.
לפעמים בני זוג רבים, כן, עוזבים את הבית לחודשיים-שלושה, אך לא מתגרשים. הנתק הזמני, אם אכן יחריף, טוב לשני הצדדים: הן לנתניהו - כי לא ילך לבחירות כשכתם חוק ההשתמטות מרוח על מצחו, והן להנהגה החרדית, האשכנזית והספרדית - שהפגינה שרירים. אבל לסיעות החרדיות אין אפשרות להישאר מחוץ למשחק הפוליטי בדומה לסיעות הערביות. סכסוך משפחתי - כן, פירוק הזוגיות - לאו דווקא. הגוש השני, שמגדיר עצמו כברית המשרתים, בעייתי לזוגיות.
נתניהו אולי מסוגל לנהל מלחמה בשבע חזיתות במזרח התיכון, אבל מתקשה לנהל עימות בשתי חזיתות פוליטיות בו-זמנית במפלגתו שלו - מול מתנגדי ההשתמטות ומול המתנגדים לשריונים. לא חד הם, אך קיימת חפיפה בין שתי הקבוצות. אם יטיל את כל כובד משקלו על העברת חוק ההשתמטות, נתניהו עשוי להפסיד בקרב על השריונים. הוא העריך כי יוכל לדחות את החרדים בקש, וטעה. את המערכה על השריונים אינו יכול לדחות.
לא משנה מי יכבה את האור, הממשלה כמעט השלימה את הקדנציה. לראשונה מאז נובמבר 1988 לא יוקדמו הבחירות, כי חודש או חודש וחצי זה לא נחשב. הממשלה המסוכנת ביותר, המופקרת ביותר, הצינית ביותר והמושחתת ביותר בתולדות המדינה - הצליחה להוציא את ימיה. נקודה.
בליכוד חוששים כי 27 באוקטובר מזכיר את 7 באוקטובר. חוששים מחודש אוקטובר בכלל. אך מה לעשות שחודש ספטמבר צמוד לחודש אוקטובר. לא נותר תאריך בבנק המועדים, שיאפשר לנתניהו ולמפלגות הקואליציה להרחיק עצמן מהאסון המצמרר ביותר בתולדות המדינה, שאותו כינה בצלאל סמוטריץ' "מחדל טקטי".
ימים הוכיחו כי סמוטריץ' הוא שבגד במגזר הסרוג כשהתגייס לטובת ההנהגה החרדית, והבוחרים שלו מצביעים ברגליים. אבל כן, מגל, שאינו חובש כיפה, דוגל בברית עם הסיעות החרדיות ומתריע נוכח הסכנה הנשקפת לגוש נתניהו-חרדים.
למה נפלט למגל מה שנפלט? כי נוצרה דינמיקה. המערכת הפוליטית מריחה חולשה של מפלגת השלטון. זה לא אומר שמפלגות האופוזיציה צדו את הדוב. אבל אם אפילו ינון מגל חדל מלצייץ הבטחות ניצחון, הם מ-פ-ח-ד-י-ם.