כשהדרכתי בקורס נהיגה מונעת, נהגתי להציג את סיפורו של נהג שהתנגש בתמרור. אותו נהג טען להגנתו שנהג בעיר לתומו, ו"פתאום" הופיע התמרור.
במילים אחרות, הנוער משועמם בגלל השיתוק התכוף של מסגרות החינוך מאז הקורונה והמלחמה, ואז מתרחש הרצח. כאילו הגיע משום מקום והפתיע את כולם. המשתמע מכך הוא ש"כל דצריך ייתי ויפסח, וכל משועמם ילך וירצח".
מקרי הרצח האחרונים מתרחשים 26 שנה לאחר שהתווספו לחוק חינוך ממלכתי שתי המטרות הבאות, שהוצגו כמטרותיו הראשונות. הראשונה: "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו, אוהב ארצו". השנייה: "להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק ולתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים".
האם מערכת החינוך נכשלה בהבנת הנקרא? במבחן התוצאה נראה שכן, הואיל ודמותה של החברה הישראלית כיום רחוקה מאוד מהאידיליה המוגדרת במטרות אלה.
האם במערכת החינוך יידעו להצביע על מערכת שיעורים סדורה שקיבלו תלמידי התיכון בנושא האלימות ומניעתה? אין מה לחפש יותר מדי, והדברים כלל לא קשורים לקורונה ולמלחמות. גם אם הדברים לא נאמרים מפורשות, דומה שלמערכת אף פעם אין זמן, מאחר שצריך ללמד חומר לבחינות הבגרות. האם הסבר זה מתקבל על הדעת כאשר המחיר של מדיניות זו כולל גם כמה צעירים שלא יגיעו בחיים לגיל בגרות (תרתי משמע)?
שיקול ערכי
הגיע הזמן שמערכת החינוך תכיר ותפנים את משמעות שמה, המחייב תהליך חינוכי ראוי לשמו. מערכת השכלה הוא שמה של מערכת אחרת – מערכת ההשכלה הגבוהה. בשונה ממנה, תפקידה הראשון של מערכת החינוך, כפי שגם הגדיר זאת המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, הוא להיות "בית היוצר לנשמת האומה". המצב הקיים, לעומת זאת, גורם לאומה לעצור את נשימתה לא פעם לנוכח הפשיעה המשתוללת.
המרכז לקידום ההגינות בישראל מגבש גישה חדשה לחינוך לערכים ההומניסטיים של מגילת העצמאות – ערכי ההגינות – בבתי הספר התיכוניים. במרכזה מקצוע חדש: שיקול ערכי, העוסק בדרך לשילוב ערכי ההגינות בתהליכי קבלת ההחלטות, הקודמים לבחירת דרך התנהגות ודרך התבטאות. כמו כן מציעה הגישה כינונו של בעל תפקיד חדש בבית הספר – מורה ייעודי שיוכשר לכך ושילמד את המקצוע בכל כיתות השכבה: מחנך השכבה.
האלימות הפיזית היא הביטוי החיצוני והקיצוני לתופעות שליליות רבות שבמרכזן חוסר הגינות כלפי הזולת. זהו האיום הקיומי האמיתי על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית. האם לא די לנו באיומים הקיומיים החיצוניים?
התרעות פיקוד העורף