מה קרה כשהציעו לי להכנס לבית האח הגדול? | רון קופמן

פעם, ממש לא מזמן, ציפו הורים מילדיהם שיתפרנסו ממשלח יד מכובד. שיהיו רופאים, רופאות או אחיות, פינגווינים ופינגווינות, מהנדסים ומהנדסות, הנדסאים והנדסאיות, רואי ורואות חשבון, בקיצור מקצוע שדורש השכלה אקדמית.

את הסתומים שבינינו כיוונו להיות חברי קואופרטיבים ונהגי אוטובוס בדן ואגד לרכוש מניה, כי זה יסדר את הצאצא לכל חייו. היו בתי ספר תיכוניים שהכשירו תלמידים, בעיקר בנים, למקצועות כמו נגרות, חשמל או מסגרות. ההורים לא ידעו אז שביקור של אינסטלטור חמוש בשני שב"חים מאפריקה ואייפד יתבטא ב־750 שקל רק לאבחון התקלה בצנרת, כניסה לתפקיד דרמטי עם אוי־אוי־אוי ודיבור מטונף כמו: "נורא עצוב לי. אבל אי אפשר לעזור לך. צריך להחליף הכל. לא, לא, אין לי מחיר כרגע, אני צריך לחשב".

במגרשי הכדורגל - כי אז לא היו אצטדיונים - היינו צועקים מהיציע לכיוון השוטרים, שסטרו לנו מתוך הרגל מגונה: "אם לא תלמד, תהיה שוטר". כן, זה היה מאמש־מאמש מזמן. לא היה מח"ש, והספ"כ של המשטרה לא היה עסוק רק בפוליטיקה־דרעק ולקלקת סמיכה לשר המשטרה ביום הולדתו. פעם זה היה אסור, בעיקר לדווח ולצלם את זה.

לכל נבחרי הציבור קראנו "אדוני" ו"גבירתי" מתוך כבוד, לא כי אמרו לנו לנהוג כך. אחרי מלחמת ששת הימים ידעתי את כל שמות האלופים ומפקדי החילות במטכ"ל, וגם את שמות כל חברי וחברות הכנסת. כאשר ראובן ברקת וקדיש לוז, שהיו יו"ר הכנסת, עברו לעולם שכולו טוב, נגזרו עלינו שלושה ימי אבל לאומי. לא הבנו מדוע, אבל כיבדנו.

כן, אלה היו ימים אחרים. מה זה משפיען, עוד לא הצלחתי להבין. אבל במציאות, אפשר להתפרנס מזה יופי, גם אם אתה עילג או עילגת, מספיק שאתם נראים טוב.

"משפיענית" מתחילה בקטן. היא תשכנע אתכם לקנות שמפו, מייצב שיער או טמפון, ואתן תקנו. כי המשפיענית מאוד יפה, היא כבר נורא מנוסה, כי היא הרי כבר בת 22 ולמדה המון בחייה הקצרים, ואם היא אוהבת את השמפו, אז אתן תאהבו ותחלמו שתיראו כמוה. אגב, עם בגד ים קטנטן שמאמש־מאמש חשוב לשיווק השמפו. גם בנוגע לשיזפון שלה בחורף הקר, תוצאה של התזת צבע גוף, אתן ואתם תהיו בטוחים שהיא נולדה כך, סוג של נזר הבריאה.

אחרי ארבעה חודשים של קריירה מרשימה במשפיענות על נוגדנים לנשירת שיער, כבר מגיעים לאולפני הטלוויזיה, לחוות דעה בתוכניות. כמו בתחרויות מלכת יופי, כך גם באולפנים, חובה לציין שאת בעד שלום עולמי ושחווית הטרדה מינית - כאילו שיש נערה ואישה שלא חוותה. לא לשכוח: דאגה ליונקים בסכנת הכחדה, חשוב. לשאפתניות מומלץ להצטלם ביאכטה ליד לווייתן, זה נורא משכנע, אפילו אותי.

גם לגברים עולם המשפיענות הוא מאגר עצום של אפשרויות לטמטם את הצופים ולהבטיח להם עתיד טוב יותר בחייהם. שוב, ההכשרה נמצאת ב"האח הגדול", ב"המירוץ למיליון", בתוכניות הבישול הבלתי נגמרות. דווקא מ"חתונמי", תוכנית הריאליטי היחידה שמאז הקורונה נחשפתי אליה, לא זיהיתי יותר מדי משפיענים. אולי בגלל שבשביל להגיע לשיחה מרגיעה ונוטפת דמעות מול השרלטנים של הפסיכו שמתיימרים לדעת מה טוב בשבילך בבן או בת הזוג (שהאלגוריתם שלהם בחר לך, כן?), אתה חייב להודות גם בפני עצמך שאתה כישלון, ושהסיכוי להצלחה מחבק את נקודת האפס.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני עדיין בתמהני, איך לא גייסו אותי למשפיענות בתחום שמפו מסוג דרמפון ובת אורן. נכון שהמוצרים האלה עתיקים ותר ממני, ואני באמת עתיק. אבל אני עדיין משתמש בהם בגילי המופלג לאמבט קצף. ואני מבלה הרבה שעות באמבטיה, אז אני בטח מומחה. בקרוב איאלץ להיגמל מהשהות ארוכת השעות באמבטיה, כי אנחנו בשיפוץ, אחרי שאולצנו לגלות מביתנו. אחרי השיפוץ, לא תהיה לי אמבטיה יותר, כי כיפוש החליטה שזה מיותר.

אז אחרי 67 שנות שכשוך באמבטיה, אעבור עוד הליך גמילה מתיש. יהיה לי טוש גדול עם קירות זכוכית, שאני מתכנן להכניס אליו מזרן ים, לרבוץ עליו שעתיים מתחת למים, כדי להקל עליי בגמילה מההרגל.

עם סיפור חיים עצוב כל כך בתחום המים, מאמש־מאמש קורע לב, על הרביצה, הקצף המשולב של הדרמפון והבת אורן, אני לא מתאים להיות משפיען? אני יכול לחרטט על זה שלוש שעות כל יום, אם רק ישלמו לכיפוש.

# # #

---

הימים היו ימי "שאגת החנינה", והחלטתי שבמקום לבלות במקלט, אבלה במכלאה הזו. להכין לעצמי סלט ערבי קטנטן עם גבינה לבנה אני יודע - גם באומלטים אני לא רע - אז קולינרית אני מסודר. לשמוע את האוכלוסייה שם, קטן עליי. אני חצי חירש, נסיגה של מעל 50% בשמיעה.

במבחנים שאני מבצע לעצמי, אם אני מניח את אוזן שמאל על הכרית, כי אוזן ימין הקדימה להזדקן, אני גם לא שומע אזעקות, ואני ישן יופי. אני יכול לישון גם 15 שעות ביממה. ביררתי, מקבלים על זה סוג של קנסות מהאח הגדול (אבל אלו לא קנסות מהסוג שהגובה של העירייה, שעושקת אותך על חניה, נוסע לכיפוש למשרד בפתח תקווה ואומר לה שאיני פותח לו את הדלת בבית, אבל הוא יודע שאני בבית, כי הוא עקב אחריי. ואז היא משלמת לו). אלה קנסות שאני לא חייב לשלם, אלא מפחיתים במימון המצרכים. כסף לעגבניות, מלפפונים, פלפלים, בצל ירוק, שמן זית, לימון, גבינה 5%, ביצים ולחם אחיד, זה גרושים - תמיד יהיה. הרי לא ירעיבו אותי, נכון? אם לג'מעה לא יהיה כסף לבשר, שיאכלו כמוני. אני סתגלן.

מצויד בהחלטה להיכנס, חיכיתי לזמן מתאים לבשר לכיפוש על החלטתי. ידעתי שיש לי הזדמנות אחת ויחידה, אז אסור לטעות. חובה להיות חד כמו מנתח, לא כמו צוות חדר הניתוח בבית חולים מאיר, שחולה נפל להם משולחן הניתוחים, וכמעט מת.

באיזה יום אחרי שלוש אזעקות ברציפות, ישבנו בחצר לעשן סיגריה. החלטתי שזה הזמן. "כיפוש, הציעו לי להיכנס ל'אח המפגר', אמרתי כן. זה אחלה כסף, על כלום ושום דבר. מדובר בחודש וחצי גג, אם לא ידיחו אותי קודם. סביר להניח שכל העולם ואשתו ימאסו בי אחרי שבועיים גג. תאחלי לי בהצלחה בפינה לשיפוטכם".

"אתה לא נכנס, מאמי", היא הטילה וטו, "ממש לא. אני כבר כמה ימים עוקבת אחריך מרחוק, נראית לי מוטרד. ידעתי שאתה מחכה מתי להפתיע אותי. אני מכירה אותך". "מה זה 'לא', כיפוש? את מתערבת לי בעבודה? אני מתערב לך בעבודה? מה קרה לך, בלעת ליצן?".

היא חייכה, הציתה עוד סיגריה, הברכיים שלה רעדו. אמרתי לעצמי שעוד קצת לחץ מסיבי אם כי מתון, היא נכנעת, וזהו. "כיפוש, זה קטן עליי. ערימה של ילדים לא אפויים וילדות בנות 25 שמשתגעות כאילו הן בגיל המעבר. אני אשרוד את זה קל. תחשבי על תשואה מרבית בשביל כלום השקעה שלי".

פתאום היא הפסיקה לרעוד, פניה התקשחו. "כבר דיברנו על זה בעבר, מאמי, הרי זו לא פעם ראשונה. אל תתחיל איתי, אתה לא נכנס לשום מקום. הילדים האלה יטריפו אותך, הצוות יטריף אותך. אף אחד בהפקה לא פראייר. לא ישלמו לך בשביל לישון. אתה לא ראית פרק ב'האח הגדול' בחייך, אני כן רואה. אתה לא מתאים, אתה תגרום לעצמך נזק עצום".

"תגידי, את אמיתית? אמרת לי שהקאסט לא משהו, פתאום את מציירת לי תמונה של בוגרי סיירת מטכ"ל, שייטים וטייסים, שעברו סדרת שבי? שכחת מה עברתי בחיי? ארבעה וחצי חודשים באיכילוב רק לפני עשרה חודשים, שבעה ניתוחים, גמילה, וזו רק דגימה קטנה. אני לא הולך להתמודד על הגמר, אני הולך להביא לך כסף, שזרוק על הרצפה ורק צריך לאסוף. הבנת?".

"מאמי, תפסיק עם הקטע של אני הולך להביא לך כסף. יש לי מה שאני צריכה. תוריד את זה מהראש שלך, ותחשוב שהכל דבש ותותים. תנוח דעתך, שרדנו זמנים קשים יותר, הכל צ'יפס, כמו שאתה אומר. מה שצריך להיות יהיה, מה שלא זה לא שלך".

הבטתי בה, שמעתי שהיא במשנה סדורה. התגנב לי חשש לראש שהיא התכוננה לאפשרות של שיחה כזו. כי תמיד היא מתכוננת עם מוטיבים גרמניים של קפדנות יתרה. "כיפוש, תחשבי שאם אני נותן שם שואו חיובי, לשם שינוי, אני אקבל קמפיין. אני גם אהיה משפיען, את רק תגיעי עם המגרפה לאסוף את הכסף. מה נסגר איתך? אלוהים מחלק הזדמנויות כל יום עד לשעה 9:00 בבוקר. החלטת לנמנם ולהקיץ ב־11:00".

"לא, אבל אני מרגישה שאתה לא תחזיק מעמד, כי אני מכירה אותך. לא יהיה לך אספרסו ותפוזים ועוגת שוקולד על הבוקר. לא יהיה לך טלפון, ואצלך טלפון מחובר ליד. יכריחו אותך לאכול ארוחת ערב על מנוף בגובה 100 מטרים, חמש שעות. לגור בקומה שביעית אתה לא רוצה. אתה מפונק ואתה לא מתאים. ועוד תתחיל עם השטויות שלך: 'יש לי פטור משטיפת כלים, מהורדת זבל, מניקיונות'. ימנעו ממך סיגריות. הם מעשנים שם רק מגולגלות, לא כמוך ב־80 שקל ביום, כי אין תקציב. ומאמי, אין טלוויזיה, ואתה רגיל להירדם עם טלוויזיה. איך תצפה בספורט וחדשות בדיוק? התחלת לספר סיפורים לעצמך? ואם יהיו שם ויכוחים פוליטיים, מה יקרה אז? את השפה שלך אני מכירה, כולם מכירים. אתה לא מתאים. ובגלל שאני דואגת לך, אני לא מסכימה, ואיני צריכה את הכסף הזה".

ואז היא פתחה את הטלפון, התחפשה לחרדית, ונתנה לי פסוק מהממבו־ג'אמבו. "יידע אדם ויאמין באמונה שלמה, שמה שיש לו - טוב לו. ומה שאין לו אינו בשבילו, כי מה שאין לו אינו עבורו. ואז תהא השמחה מנת חלקו".

"כיפוש, זה לא טיול שיכלול קניונים, זה כדורסל. עוד לא החלמתי מהגיחה שלנו למיאמי, עם המזוודות בגובה שלך, בטיסה חזרה. הקב"ט היה בטוח שאנחנו מובילים חטוף בתוך המזוודות". "חחחח... אפשר לחשוב שאתה קנית, או סחבת. אני גם אוהבת כדורסל, רק בחו"ל. לא עודדתי יפה כשהיינו ב־NBA? אבל מה שאתה מעדיף. סע, תבלה, אני מפרגנת".

# # #

אז כן, אני יכול להיות גם משפיען בזוגיות. אני שולט, אם לא מייסד של תורת הדחיינות. אל תעשה היום את מה שאתה יכול לדחות בחודש. סביר להניח שאשתך תתייאש, ותבצע את המשימה, טוב הרבה יותר.

הילד מבקש ממך שתקנה לו משהו, שלח אותו לאמא. כי הכי טוב להיות כנוע. אמא תסרב, או שהיא תקנה לו, אבל הכי חשוב שלא אתה קנית. אז אתה יכול להביע דעה, לומר לה שזו הייתה טעות, אבל שלה, כן? לא שלך.

אל תסכים ללכת לסדנאות, כגון תקשורת מקרבת. היחיד שמתקרב שם למימוש השאיפות שלו הוא המארגן שגובה 1,260 שקל לזוג. ויש כ־80 זוגות באירוע, שנהנים מחרובים ומים צלולים. כן, גם מומחוי כזה לתקשורת מקרבת אני יכול להיות. הרי אני רב־אומן בחארטה. למה הטיפוס הזה שלובש גלאבייה ועונד זר פרחים לצווארו, יותר טוב ממני בחארטה? הרי אני מומחוי גדול בטיפשורת עוינת, אז מה הבעיה להתפלסף ולאסוף השלל?

אל תלך לים עם הילד לבד. אתה הרי לא כשיר, ותמיד אתה יכול להשתמש בתירוץ של אמא שלך: לא הולכים לים לפני תשעה באב. כבר הרווחת שלושה חודשים מהקיץ, אז תהיה חכם ותשתמש במקורות, רק כשנוח לך. יהדות זה לא רע בכלל, אם זה משרת אותך כגבר עצל.

תהיה כנוע. מה אכפת לך? בשביל מה להתווכח, אם ברור לכל מאן דבעי שאתה מפסיד בוויכוח. בנוקאאוט, לא בנקודות, כן? אז כדי להימנע מוויכוח פשוט תאמר "כן", "בטח", אבל אם זה חשוב לך, תעשה מה שבראש שלך, לא כולל טינדר ובאמבל, כן? זה לא. אולי אשתך תכעס, אולי היא תכיל. אבל חשוב לזכור תמיד: גירושים זו פררוגטיבה של אוליגרך. ובארץ יש כאלה רק 150 גברים. אתה לא ביניהם.

לעולם אל תיתן לאשתך לשאת משאות כבדים, הרי יש גבול לכל תעלול. בנוסף, תימנע מאפשרות שהיא תנהג ברכב כאשר אתה נוכח בו. מחקרים גילו שהפעולה הזו אינה בריאה לחלוטין לגברים מעל גיל 45, שעוד לא עברו צנתור וירטואלי או כירורגי מניעתי. והכי־הכי־הכי־חשוב: הקפד לומר לאשתך: "כפרע, בלעדייך אני כלום ושום דבר". זה משפט טוב תמיד, באחריות מהיצרן.

נ.ב.

כן, אני ממש זמין להיות משפיען שלכם, בשביל תשלום פעוט. אני קורא את "לטיפשה" בכל יום כמעט. כותבים שם הצעות ושטויות שמביאות אותי לידי בכי מהצחוקים.

איך תישארי סקסית, איך תגיעי להעצמה נשית, ועוד הרבה איך ואיך ואיך, שזה פארש יצוק. אנחנו בסך הכל גברים, שזו חיה מוגנת, שמחפשים יחס חם פה ושם. הא, משהו חשוב. אנחנו רואים הכל: אם הסתפרת, אם צבעת, אם הזרקת, אם רזית או אם השמנת – ואנחנו תמיד נאמר את המשפט המבוקש: את יפה, רזה ובעיקר צודקת.