כל חזון לאומי גדול, כמו זה שנועד לעצב מחדש את פני הנגב, נתקל לא פעם במכשולים בירוקרטיים ופוליטיים. לעיתים אלו שיקולי תקציב צרים המנסים לכבות את הלהבה. זה היה גורלו של הפרויקט העצום של העברת בסיסי המודיעין לליקית שבנגב, מאז 2003, אז התקבלה החלטת הממשלה המקורית על מעבר צה"ל דרומה.
לאחר שהמאבק שניהלנו במשך מספר שנים במסגרת "עמותת ישראל למען הנגב" על הוצאת הפרוייקט לפועל והוכתר בהצלחה - אל מול התנגדויות עזות של הרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי, וצמרת המודיעין - פנינו למאבק לא פחות חשוב: הנגישות התחבורתית לקריה החדשה. היה ברור שללא פתרון רכבתי מלא ומהיר, הגעתם של עשרות אלפי חיילים ועובדים מדי בוקר תשתבש ותפגע בפעילות הפרויקט רחב היקף זה. כתוצאה מכך היא גם תפגע בביסוס ופיתוח האקו-סיסטם הטכנולוגי בבאר שבע.
הניסיון האחרון לטרפד את הפרויקט בא מצד משרד האוצר, שסבר שאפשר להסתפק, במקטע שבין באר שבע לליקית, בקו אוטובוסים דמוי רכבת (BRT) - חלופה שמרבית המומחים דחו כבלתי קבילה. בעוד שהרכבת הקלה (LRT) מסוגלת להסיע כ-7,500 נוסעים בשעה, ה-BRT המוגבל מספק מענה רק ל-3,000 נוסעים וחשוף לעומסי תנועה ועיכובים, שהיו הופכים את הנסיעה לסיוט יום-יומי.
אך השבוע הכריע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באומץ ובנחישות, כי הרכבת הקלה בבאר שבע תגיע עד לשערי קריית המודיעין בליקית. זהו הקו הראשון במסגרת פרויקט המטרופולין כולו. בהחלטה זו פתר ראש הממשלה את אחת הסוגיות הקשות שליוו את המיזם מראשיתו; זוהי ראייה נכונה של פיתוח הנגב והוצאה לפועל של חזון היסטורי.
ההחלטה של ראש הממשלה, בעקבות המלצות של מומחים שהושמו על שולחנו, להעדיף את טכנולוגיית הרכבת הקלה על פני פתרונות נחותים של "רכבת על גלגלים", היא הרבה מעבר להכרעה טכנית. זהו צעד אסטרטגי המבטיח כי קריית המודיעין החדשה, פרויקט לאומי שבו הושקעו כ-12 מיליארד שקלים, לא תהפוך למתחם מנותק.
הבשורה לה חיכו החיילים ותושבי הנגב
לו הייתה מתקבלת הצעת האוצר לכפות פיצול בקו התחבורה - קו רכבת קלה בתוך באר שבע וקו רכבת על גלגלים(BRT) נפרד מבאר שבע לקריית המודיעין - המשמעות הייתה אמורה להיות קטסטרופלית: חייל המגיע מהמרכז היה נאלץ להחליף שלושה אמצעי תחבורה שונים רק כדי להגיע לבסיסו, תוך שהוא תלוי במערכת אוטובוסים מוגבלת הנתונה לחסדי הפקקים בכביש 60. במצב כזה, אותו חייל היה מתחיל את יום עבודתו בחיל המודיעין רק בשעה 11:00, כשהוא עייף ויגע, דבר שהיה פוגע בהכרח בפריון עבודתו. ככה לא בונים ומנהלים מערך מודיעין מתקדם כשחייליו תקועים בפקקים מידי יום בדרך לבסיס.
מהפכה של מיליארד שקלים
הקמת הרכבת הקלה היא נדבך מרכזי בהחלטת הממשלה הרחבה (מס' 3474) לפיתוח מטרופולין באר שבע, בהיקף של כמיליארד שקלים. ההחלטה מתמקדת בצמיחה כלכלית, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, ופיתוח תשתיות שיאפשרו לצעירים וצעירות לקשור את עתידם בנגב.
לא ניתן לדבר על פיתוח הנגב מבלי להעמיד במרכזו את באר שבע כעיר ליבה חזקה, נגישה ותחרותית. נכון לעכשיו, באר שבע מתמודדת עם מציאות אבסורדית ומאתגרת: בעוד שהיא אמורה להוות את עוגן התעסוקה והמגורים המרכזי, היא סובלת מנחיתות מובנית בתמריצים להגעה אליה, במיוחד אל מול הטבות המס המפליגות הניתנות לערים וליישובים הסמוכים לה. המצב הזה יצר קניבליזציה של משאבים, שפגעה ביכולתה של העיר למשוך אוכלוסייה צעירה חזקה ואיכותית.
הכרעת ראש הממשלה לטובת הרכבת הקלה היא הצהרת כוונות ברורה לפיה באר שבע היא ראש החץ בפיתוח האזורי. הנגישות התחבורתית המודרנית היא הדלק שיניע שורה של תהליכים היסטוריים המתרחשים בעיר בימים אלה - הקמת רובע החדשנות, הגעת תעשיות ביטחוניות, איוש קריית התקשוב הצבאית, שתיצור יחסי גומלין האקדמיה שמכשירה 50% מהמהנדסים בישראל, ועם חברות ההייטק. זאת לצד הרחבת הפעילות של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, מייקרוסופט ועוד, כולן ממוקמות בפארק ההייטק, והקמת בית חולים נוסף בעיר, "שיבא נגב". כל אלה יבטיחו כי באר שבע תהפוך למרכז כובד לאומי ממנו יגשימו, הלכה למעשה, את חזון בן-גוריון על הפרחת שממות הנגב.
הרכבת הקלה היא אפוא החוליה המקשרת שהופכת את כל הפרויקטים הללו מאוסף של יוזמות מבודדות לאקו-סיסטם טכנולוגי וכלכלי חי ופועם בנגב.
מנוע צמיחה אדיר
חשוב להבין את סדרי הגודל: מעבר קריות המודיעין והתקשוב לנגב אינו רק אירוע נדל"ני או צבאי, אלא המהלך הכלכלי המשמעותי ביותר שידעה המדינה בעשורים האחרונים. מדובר בפרויקט שצפוי להזרים לכלכלת האזור כ-60 מיליארד שקלים לאורך 20 שנה. זוהי השקעה יחד עם פעילות כלכלית חסרת תקדים שמייצרת מנוע צמיחה אדיר, לא רק דרך בנייה ותשתיות, אלא באמצעות יצירת אלפי מקומות עבודה איכותיים במעגלים ראשונים ושניים.
כאשר הטכנולוגיה הצבאית המתקדמת ביותר והתעשייה הביטחונית המשגשגת, שהולכת גדלה ומתפתחת באזור, פוגשות את האקדמיה והתעשייה האזרחית בבאר שבע, נוצר "אפקט מכפיל" שמושך השקעות זרות, מחזק את כוח הקנייה המקומי ומעלה את רמת השירותים לכלל התושבים.כך התפתח שוק ההייטק בישראל במשך ארבעה עשורים ב"מדינת תל אביב".
החלטת ראש הממשלה מבטיחה שההשקעה הציבורית האדירה הזו, יחד עם פיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, אכן תניב את פירותיה לטובת המשק הישראלי כולו.
כשצריך לשבח - משבחים
כפעילת ציבור המקדישה חלק ניכר מחייה לנגב, אני רגילה לא פעם לבקר את הקברניטים ומקבלי ההחלטות. ביקרתי אותם על השיהוי בתנופת הפיתוח של הנגב, על אי-קידום הפריפריה והזנחתה, ועל הוויתור המתמשך על שני חבלי הארץ - הנגב והגליל - החולשים על 80% משטחה של המדינה. חבלים אלו מהווים את פוטנציאל ההזדמנויות האדיר של ישראל, אל מול מרכז צפוף, גדוש ועמוס שעומד לקרוס לתוך עצמו.
אולם הפעם, אני חשה חובה אישית וציבורית לחלוק שבחים לראש הממשלה. בנימין נתניהו התעלה לגודל השעה. הוא ידע להכריע בעוז, לראות את התמונה הגדולה ולהבין שחוסן לאומי נמדד לא רק בטנקים ובמטוסים, אלא ביכולת לחבר את קצוות המדינה בעורקים של קידמה וטכנולוגיה.
אדוני ראש הממשלה, בחרת בחזון הלאומי על פני התכתיבים הסקטוריאליים. הוכחת שהנגב הוא אכן עמוד תווך של הביטחון הלאומי שלנו. כעת, כששערי קריית המודיעין עומדים להיפתח, אנחנו לא רק מעבירים בסיסים דרומה - אנחנו מניחים את המסילה שתזניק את הנגב כולו לעידן חדש של שגשוג. בירת הנגב זקוקה לחיבוריות, והיום קיבלנו אותה. המסילה הזו היא נתיב המילוט מהפקקים ודרך המלך להפיכת הנגב למרכז החדשנות של ישראל.
ומילה אחרונה לחבריי למאבק, חברי "עמותת ישראל למען הנגב", ולתושבי הנגב שבשמם אנו פועלים: הוכחנו שכאשר אזרחים לוקחים אחריות הם משנים מציאות; הוכחנו שכאשר עומדים על העקרונות הנכונים, באומץ לב וביושרה, ניתן לנצח את הראייה התקציבית הקצרה.
אנחנו נחושים לקחת אחריות בעיצוב חיינו בנגב כדי שגם ילדינו ונכדינו ימצאו כאן את עתידם, ויחד עימם עולים חדשים, תושבי המרכז וזוגות צעירים שיבינו שבאמת - כאן העתיד.
כאן, בנגב, פועמת הציונות המתחדשת.
התרעות פיקוד העורף