היא ליוותה את הגשת המסמך ברעש תקשורתי, כאילו בחומר ה"סודי" יש ממצאים מרעישים המצדיקים את אי-מינויו של גופמן לתפקיד ראש המוסד. בשני המקרים בג"ץ גלגל אותה מכל המדרגות, ולא בפעם הראשונה.
מעבר לעובדה שסיווג מסמך שאיננו "סודי" ככזה עשוי לעלות לכלל עבירה פלילית, מה שבאמת עומד על כפות המאזניים הוא רצונה של בהרב מיארה להסתיר את העובדה שאין כאן כלום. שלמעשה, כל מה שעושה בהרב מיארה בשלוש השנים האחרונות הוא ניסיון חוזר ונשנה לחסום מינויים המזוהים עם ישראל השנייה, עם ההגמוניה החדשה.
אל סיכולי המינויים של המזרחים הצטרף הסיכול הממוקד של רומן גופמן, עולה מברית המועצות לשעבר, שבשתי ידיו הצליח להשתלב בחברה הישראלית, והפגין אומץ ויצירתיות. אך מכיוון שהוא חלק מההגמוניה החדשה, אף הוא עומד במוקד הסיכולים הממוקדים של בהרב מיארה, שכל תפקידה הוא לשמר את מוקדי הכוח של ההגמוניה הישנה בישראל.
זה אמור להיות משפט ציבורי ולא פלילי. משפט שבו עם ישראל יידע, לקראת יום הבוחר, האם מתקיים בישראל מרד נגד ריבונותו באמצעות סוכני הכאוס במדינת ישראל - בהרב מיארה וחבריה החתרניים בפרקליטות המדינה.
התרעות פיקוד העורף