הבחירות הקרובות יהיו "שירת הברבור" של המפלגות החרדיות, שלאורך 40 השנים האחרונות היו במקרים רבים גורם מרכזי בהרכבת הממשלות. בשלוש השנים האחרונות חל מפנה דרמטי ביחס של הציבור הכללי בישראל למפלגות החרדיות, לאחר שאלה הותירו בקרב חלק ניכר בעם ישראל תחושה קשה.
ציבור חרדי גדול, בהנהגת ראשי המפלגות שלו, נהנה משלל תקציבים והטבות שממשלות ישראל מעניקות לו לאורך השנים – גם בתקופה הקשה ביותר בתולדות המדינה, כשעשרות אלפי לוחמים בסדיר ובמילואים מגינים עליה בחירוף נפש וכורעים תחת הנטל, בשעה שעשרות אלפי צעירים חרדים בריאים בגופם ובנפשם ניצבים מנגד, אינם מתגייסים ואינם מצטרפים למאמץ המלחמתי.
רק שלוש ממשלות שהורכבו אחרי בחירות במהלך עשרות השנים האחרונות לא כללו מפלגות חרדיות. אבל התנהלותם של החרדים לאורך שלוש השנים האחרונות תביא להרחקתן של המפלגות החרדיות מממשלות ישראל לשנים רבות, על אף שהגידול הטבעי באוכלוסייה החרדית עושה אותה לכוח אלקטורלי בעל ערך רב מאוד. קשה להאמין שיימצא מועמד לראשות הממשלה שיסכים להסתכן בהקמת ממשלה עם מפלגות שפועלות בניגוד למורשת הציונית שבזכותה הוקמה המדינה.
התפתחות כזו צפויה להחזיר את המפלגות החרדיות לשנים הראשונות של המדינה, אז היה משקלן הסגולי בהנהגת המדינה נמוך מאוד. זאת, אף שהישגיהן באותן שנים היו משמעותיים מאוד, והשפעתם ניכרת עד היום. מנהיגי הציבור החרדי השיגו אז ארבעה הישגים עיקריים: קביעת השבת כיום מנוחה רשמי במדינה, על כל המשתמע מכך; כשרות במוסדות הממלכתיים; אוטונומיה בחינוך החרדי וסמכויות בתי דין רבניים בענייני נישואין וגירושין; וכמובן, הפטור משירות צבאי שבן־גוריון אישר בזמנו ל־400 עילויים מקרב תלמידי הישיבות, שהפכו ברבות הימים לעשרות אלפים.
אין ספק שהרחקתן של המפלגות החרדיות משולחן הממשלה תפגע לא רק במעמדן, אלא בעיקר בציבור שלהן, שלא יוכל לזכות עוד באותם תקציבים ובאותן הטבות. כל ממשלה שתקום כאן תעשה זאת, והמפלגות החרדיות ייחלשו מאוד בעקבות המהלך.