אבל דווקא הניסיון לדחות מלחמה עלול להגביר את הסיכון להתפרצות בלתי נשלטת. במזרח התיכון מספיק אירוע אחד כדי להצית תגובת שרשרת. כאן נמצאת הבעיה המרכזית של ישראל. המצב בצפון בלתי אפשרי. ישראל משלמת מחיר של שחיקת ביטחון, דיבורים על פינוי יישובים וסיכון חיילים ואזרחים, בזמן שחיזבאללה ממשיך להתבסס על הגבול. ההבלגה נובעת מהבנה שמלחמה כוללת בלבנון עלולה להפוך למלחמה אזורית מול איראן, החות’ים והמיליציות השיעיות בעיראק ואולי גם בסוריה.
אלא שגם להבלגה יש תאריך תפוגה. הציבור הישראלי מתקשה לקבל מציאות שבה חיזבאללה ממשיך להחזיק צבא של ממש על הגבול, ותחושת השחיקה מחלחלת למערכות הפוליטית והצבאית. הדרג המדיני שנערך לבחירות משותק בהוראת וושינגטון ונמצא במלכוד של אי־עשייה והביקורת הציבורית על כך. מנגד, גם חיזבאללה במלכודת: הוא אינו רוצה לראות את לבנון נהרסת, אך גם אינו יכול להצטייר כמי שנרתע מישראל.
לכן שני הצדדים מנהלים כרגע משחק מסוכן של "אש מבוקרת". הבעיה היא שבמזרח התיכון טעויות חישוב הן חלק מהשיטה. וייתכן מאוד שאנחנו בדרך לסבב השלישי מול איראן.
התרעות פיקוד העורף