לפני כשלושה חודשים כתב במוסף "הארץ" המשורר והעיתונאי אלי אליהו מאמר נרחב על התפתחות הבינה המלאכותית. הוא עסק בשאלה הטכנולוגית־פילוסופית: האם אפשר שהנברא יתעלה על בוראו? הוא פתח בשיחה מדומיינת בין שני מחשבים שתתקיים, אולי, ב־2550:
זו אולי פרפראזה אירונית על אותם בני אדם המאמינים כי לא נוצרו בידי סופר־אינטליגנציה ראשונית, להלן אלוהים, אלא באבולוציה. מתא בודד. אנו עדים להתפתחות מדהימה של הבינה המלאכותית ומתחילים לתהות - האם ייתכן שהתוצר יהיה משוכלל יותר מהיוצר? שהבינה המלאכותית תהיה חכמה מאיתנו? ולכן, בחזרה לבריאת העולם, האם אפשר שהאדם יתעלה על בוראו?
ד"ר תומר פרסיקו צוטט במאמר והזכיר שכבר בספר בראשית הובע חששו של הבורא שבני האדם עלולים, לאחר שאכלו מעץ הדעת, להשתוות אליו, ואולי אף להתעלות עליו. פיתוח הבינה המלאכותית עשוי להביא את האדם ל"שלב חדש — של יצירה שלא רק מאיימת, אלא מתעלה על יוצרה. האדם לא נעשה שווה לאל שברא אותו; הוא עצמו בורא את האל שישעבד אותו".
ידידי ד"ר מיכה גודמן, שצוטט גם הוא בכתבה, אמר: "זהו למעשה סיפור הבריאה. כל מה שהאל יוצר נמצא תחת שליטתו, עד שהוא בורא את האדם. לאדם, בניגוד ליצורים האחרים, יש אוטונומיה. אפשר לראות את סיפור הבריאה לא כסיפור מדעי על מה שהיה, אלא כמשל שמתאר את מה שיהיה. זהו סיפור על יוצר שאיבד שליטה על היצירה שלו, על הפסגה של היצירה שלו. אם סיפור הבריאה הוא המשל, אז ההיסטוריה של הטכנולוגיה נראית כמו הנמשל: יצרנו גרזן מאבן, ואז בייתנו את האש, ואז המהפכה החקלאית, מנוע הקיטור, החשמל, האינטרנט — הכל היה תחת שליטתנו. ואז הגענו לפסגת היצירה שלנו – ה־AI - ואיבדנו שליטה".
"אחת התיאוריות המרכזיות שמארגנות את השיח הנוכחי בעמק הסיליקון", ממשיך גודמן, "אומרת שאם ניצור בינה מלאכותית, שמתמחה במחקר ובפיתוח של בינה מלאכותית, הרי שהאינטליגנציה תלך ותגדל עד שנגיע ל'התפוצצות אינטליגנציה'. מה שייווצר בסופו של דבר זוהי סופר־אינטליגנציה... לסופר־אינטליגנציה שאותה הם חותרים ליצור יש שלושה מאפיינים: 1. היא חכמה בהרבה מאיתנו; 2. אנחנו לא מבינים אותה; 3. היא מבינה אותנו לגמרי. מה מזכירה לנו ישות שיש לה כאלה מאפיינים? את אלוהים. לכן, כששאלו את הממציא והעתידן ריי קורצווייל אם יש אלוהים, הוא ענה: 'עדיין לא'".
# # #
לפני 60 שנה פרסם אבי ע"ה, ישראל אלדד, מאמר לחג השבועות. בפתח המאמר הוא מסתכן בכך שיוגדר אפיקורוס, כופר בעיקר, אבל אומר שאיננו יודע מה היה הנס במתן תורה. בשונה מחנוכה ופורים, שבהם מוסיפים לתפילות גם הודיה "על הניסים" – אין מודים בשבועות על נס מתן תורה. זאת למרות כל מה שמסופר במעמד הר סיני, בתיאור הפרשה ההיסטורית, העל־טבעית והחד־פעמית הזו, בהתגלות אלוהים לעם שלם. לכל מי שמאמין כי מה שכתוב בתורה הוא אמת - זו ודאי התרחשות על־טבעית. אבל איזה נס התרחש כאן? שאלוהים נתן את התורה?
מי שאינו מאמין בקיומו של אלוהים ואומר שהתורה חוברה בתהליך אבולוציוני במשך דורות רבים ובידי סופרים רבים, או גם אלו האומרים שאולי היה אדם כזה, משה, והוא שחיבר את התורה ולא שהיא נמסרה לו מפי הגבורה – או אז, אם בשר ודם כתב אותה - רק אז ראוי באמת לדבר על נס. הייתכן שאדם יילוד אישה הצליח לחבר תורה אלוהית כל כך בעלת עוצמה לדורות? מחוללת כל הדתות המונותיאיסטיות, שמיליארדים אוחזים בהן בעולם עד ימינו? זה בלי ספק נס. הרי אין שום ספר נוסף בתולדות האנושות שהשפיע כך על דורות אין־ספור. הרי גם הברית החדשה והקוראן נולדו על ברכי התורה שלנו ורואים עצמם כממשיכיה.
ולפיכך, "דווקא משום שזו תורת אלוהים, אין כאן שום נס", כותב אבא שלי. "וכי מה פלא שאלוהים יכול לתת תורה שכזאת?... וגם כל מה שמסופר במעמד ההר, כל הברקים והרעמים וקול השופר וכו' וכו' – ברגע שאתה אומר שאלו באו ברדת אלוהים על ההר, אין זה עוד בגדר נס. כל מה שאלוהים עושה אינו עוד בגדר נס. זה טבעו האלוהי. זה כוחו. מה אם כן הפלא ומה הנס? לא. שום נס אינו מצוי במתן תורה.
"יכול ואולי חייב היה להתרחש נס אילו נתלוותה למתן תורה גם קבלתה...אילו קיבל עם ישראל את התורה, מדעת ומרצון, זה היה דבר פלא. זה היה חורג מגדר הטבע בכלל ומגדר טבעו של העם הזה, וכל תולדותיו ודאי היו אחרות".
# # #
עד כאן מדבריו של אבא שלי לחג השבועות. חג מתן תורה. וכשאנו רוטנים ומקוננים על הפילוג והקרע והשסע בימינו, "שלא היו כמוהם", אנו פשוט שוכחים – או לא יודעים כלל - את ההיסטוריה של העם היהודי מלידתו ועד ימינו. אומנם כתוב כי בני ישראל התחייבו "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע". אבל אולי דווקא משום שהקדימו "נעשה" ל"נשמע" מיהרו - לפחות מקצתם - לעשות ההפך. ובעוד משה מתמהמה על ההר – הלכו ועשו עגל זהב לסגוד לו. ועד היום רבים בתוכנו אלו שהזהב הוא אלוהיהם.
אלו שבעטו בכל התורה שבעל פה הפכו קראים ונמחקו מההיסטוריה של העם היהודי. אלו שבעטו ב"סטנדר" שבבית המדרש ויצאו ממנו ויצרו את הציונות – הקימו את מדינת ישראל, אך הם גם הולידו מוטציות שבעטו בציונות. מדובר באנשים דוגמת אברום בורג או מיכאל בן־יאיר ודומיהם הלא־מעטים, ששימשו בכהונות מרכזיות במדינה ובמוסדות הציוניים והתפרנסו מן המדינה הציונית - והיום מגדירים עצמם אנטי־ציונים או רוצים מדינה דו־לאומית. וגם רבים מהחרדים שנותרו בבית המדרש כופרים למעשה בזכותם של יהודים למדינה עצמאית, הם חיים בגלות, או מספרים לנו שהיה להם טוב יותר בשלטון ערבי, או שהם מכריזים "נמות ולא נשרת".
התורה ניתנה לישראל בסיני, אך לא התקבלה בשלמות על ידי כל העם. אין לעם הזה תורה אחת שהוא מחזיק בה כאיש אחד בלב אחד. אבל אלו שאימצו לעצמם לב אחר, אמוני או אידיאולוגי, סופם להיות ענפים יבשים שינשרו מהגזע הגדול והמסועף של העם היהודי. לא יהיה להם חלק. ולא נחלה. יתבוללו וייעלמו, יהפכו לסאטמרים בניו יורק או לקיבוצניקים בקוסטה ריקה.
# # #
אינני עוסק בפילוסופיה ואינני יודע לנבא את העתיד. אך יש מקום לדאגה. חשש ממשי מפני האפשרות כי הבינה המלאכותית, גם אם תוזן בכל הטקסטים שכתבה האנושות, בלי שלטון מוחלט של ההבדל בין "טוב" ל"רע" תשתלט על האנושות ותשעבד אותה. אולי רק אם יתרחש הנס וערכי תורת ישראל - זו שנוצרה בידי אלוהי ישראל ולא באבולוציה - לא רק תינתן, אלא גם תתקבל בשלמות על ערכיה, קבלה שלמה ומחייבת בלי אפשרות שינוי, וערכיה יוטמעו בכל בינה מלאכותית או כזו היוצרת בינה מלאכותית – רק אז אולי לא נפחד ממה שיצרנו.