בשורה התחתונה, מבחינה מדינית, פוליטית ומוסרית, סוף המלחמה ביוזמת ארה"ב בהנהגת דונלד טראמפ ייזכר וייצרב בהיסטוריה לא רק ככישלון – אלא כביזיון מחפיר, שיירשם כולו על שמו של הנשיא. ביזיון מדיני בסדר הגודל של ההסכם הידוע לשמצה שהושג ונחתם על ידי שרי החוץ של גרמניה הנאצית וברית המועצות – הסכם ריבנטרופ־מולוטוב משנת 1939, שאפשר את פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הידידות לא מפריעה ולא מונעת מטראמפ לשאוף ולהגיע להסכם עם מדינה כאיראן, שאחד מיעדיה הרשמיים הוא למחוק את ישראל מהמפה. ההסכם ישקם את יכולותיה של איראן לסייע לארגוני טרור, כולל חמאס וחיזבאללה.
רוסיה וסין הן שתי מעצמות שבזירת האו"ם וכחברות קבועות במועצת הביטחון תומכות ומקדמות כל יוזמה או הצעה אנטי־ישראלית. מה שמרגיז הוא שבישראל – יעד הידידות של הנשיא טראמפ – אין מודעות לאופי המגוחך של הידידות ולביטוי המעשי שלה שמגלה הנשיא טראמפ בשאיפתו להשיג הסכם עם איראן. ראש הממשלה נתניהו לא נראה כמי שיוצא מכליו מההסכם הצפוי בין ארה"ב לאיראן.
אותו נתניהו הפך עולמות נגד הסכם הגרעין הראשון עם איראן שיזם הנשיא לשעבר ברק אובמה. הוא טס במיוחד לוושינגטון, יזם מושב משותף של הסנאט ובית הנבחרים, ונשא נאום תקיף לא רק נגד ההסכם – אלא גם נגד אובמה. אותו נאום חיסל את התמיכה הדו־מפלגתית בישראל בגבעת הקפיטול, שהייתה עד אז מסורת מוקפדת רבת־שנים.
נגד הנשיא טראמפ, הרפובליקני, ראש הממשלה נתניהו לא מעז להגיב באופן ישיר וחד־משמעי. נתניהו מעדיף את הידידות כפי שמבין אותה טראמפ. נתניהו ידוע במסדרונות האו"ם כ"מיסטר איראן", כמי שמתריע זה שנים ומזהיר מהתגרענותה של הרפובליקה האסלאמית.
הידידות הנלעגת של טראמפ לישראל חשובה לראש הממשלה. אבל איך אומר הפתגם המפורסם? אלוהים, שמור אותי מאוהביי, משונאיי אשמר בעצמי. הפתגם הזה נולד מלכתחילה כהתרעה מפני ידידות נוסח הנשיא טראמפ.
התרעות פיקוד העורף