המשק הישראלי ניצב כיום בצומת דרכים כלכלית משמעותית. לאחר שנים רצופות של משברים וטלטלות – החל ממשבר הקורונה, דרך גל האינפלציה והריבית הגבוהה בעולם, מלחמת "חרבות ברזל" והעימותים הביטחוניים מול איראן – המגזר העסקי מוצא את עצמו שוב נדרש להתמודד עם מציאות מורכבת של ירידה בביקושים, עלויות מימון גבוהות ואי-ודאות מתמשכת.
החלטת בנק ישראל האחרונה להפחית את הריבית ב־0.25 נקודות אחוז היא צעד בכיוון הנכון, אך אין בה די והינה בגדר "מעט מידי ומאוחר מידי "לנוכח הנתונים הכלכליים האחרונים והפגיעה העמוקה בפעילות העסקית, הגיע הזמן להקדים את ההודעה על החלטת הריבית הבאה ולבצע הפחתה נוספת בהקדם האפשרי.
הנתונים מצביעים על האטה ברורה בפעילות הכלכלית. ברבעון הראשון של שנת 2026 נרשמה צמיחה שלילית של 3.3%, לצד ירידה של 4.7% בצריכה הפרטית. גם תחזית הצמיחה של בנק ישראל עודכנה כלפי מטה, והמדדים השוטפים מצביעים על היחלשות בפעילות המשק. ענפים שלמים, ובראשם התיירות, המסחר, המסעדנות, התרבות והפנאי, ממשיכים להתמודד עם פגיעה משמעותית בהכנסותיהם.
בעלי עסקים רבים מדווחים על קושי ממשי לשמור על רמת פעילות סבירה. הירידה בהיקף עסקאות האשראי, ההאטה בהשקעות והעלייה המתונה אך העקבית באבטלה מעידים כי המשק טרם חזר למסלול צמיחה יציב. עסקים קטנים ובינוניים, המהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, הם הראשונים להיפגע והאחרונים להתאושש.
חשוב להדגיש כי התנאים הכלכליים מאפשרים זאת. האינפלציה נמצאת בחודשים האחרונים סביב מרכז יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, וציפיות האינפלציה לשנה הקרובה נותרו מתונות. במקביל, השקל ממשיך להתחזק מול המטבעות המרכזיים בעולם. גם לאחר הפחתת הריבית האחרונה, השקל המשיך במגמת הייסוף, נתון המעיד כי השווקים אינם חוששים מלחצים אינפלציוניים חריגים.
הייסוף אמנם מסייע בהוזלת היבוא ובהפחתת יוקר המחיה, אך הוא פוגע קשות ביצואנים בענף ההייטק ובחברות רבות הפועלות בשווקים בינלאומיים. יותר ויותר עסקים מדווחים על שחיקה ברווחיות כתוצאה משער החליפין, והדבר מחייב התייחסות מוניטרית מהירה ואחראית.
גם בעבר ידע בנק ישראל לפעול במהירות כאשר המציאות הכלכלית חייבה זאת. במהלך המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 בוצעו שתי הפחתות ריבית חריגות שלא במועד הרגיל. בשנת 2013 נערך דיון מיוחד שהוביל להפחתת ריבית נוספת, בין היתר בשל ייסוף חד של השקל. התקדים קיים, והנסיבות הנוכחיות מצדיקות בחינה מחודשת של מהלך דומה.
לא הטבות - תנאים לצמיחה
המגזר העסקי אינו מבקש הטבות מיוחדות אלא תנאים שיאפשרו לו לצמוח, להשקיע ולהעסיק עובדים. כאשר עסקים מצליחים – המשק כולו מרוויח. כאשר עסקים נסגרים או מצמצמים פעילות, הנזק מתגלגל לכלל הציבור באמצעות פגיעה בתעסוקה, בהכנסות המדינה ובקצב הצמיחה.
התרעות פיקוד העורף