איראן, מצידה, לא תוותר בקלות על הנכס האסטרטגי החשוב ביותר שלה במזרח התיכון. לכן ניתן לצפות שהיא תנסה לטרפד כל תהליך שיביא להחלשת חיזבאללה. אך אם, למרות זאת, יתגבש הסכם יציב בין ישראל ללבנון, ההשלכות עשויות להיות דרמטיות.
סעודיה, שכבר שנים בוחנת את יחסיה עם ישראל דרך הפריזמה של הביטחון האזורי והאיום האיראני, עשויה לראות בהסכם הוכחה נוספת לכך שישראל היא שותפה אסטרטגית ולא רק צבאית. גם סוריה, אם תמשיך בתהליך התרחקות מאיראן, עשויה בעתיד לבחון מסלול אחר לחלוטין מזה שהכרנו עשרות שנים.
ובמבט רחב יותר, ייתכן שזהו בדיוק המבחן של ההצלחה הישראלית בשנים האחרונות. ישראל השיגה הישגים צבאיים משמעותיים מול חיזבאללה, פגעה ביכולות איראניות ופעלה גם בזירה הסורית. אולם בהיסטוריה, ניצחונות צבאיים מקבלים משמעות אמיתית רק כשהם מתורגמים להסדרים מדיניים יציבים.
עדיין מוקדם להכריז על עידן חדש. הפער בין חתימה על הסכם ובין יישומו עצום, במיוחד באזור שבו ארגונים חמושים ואינטרסים אזוריים חזקים מממשלות. אבל אם לבנון תצליח להשיב לעצמה את הריבונות, אם ארצות הברית תעניק ערבויות אפקטיביות, ואם מדינות ערב המתונות יבחרו להשקיע ביציבות במקום בעימות – ייתכן שהפעם, לראשונה זה שנים, סיום המערכה הצבאית יהיה גם תחילתו של ניצחון מדיני.