עשיתי את זה לא כי אני איזה ידען מלומד, עשיתי את זה כי זו הייתה הדרך היחידה שלי להשיג עוד במסגרת הדרכים האלטרנטיביות שניסיתי להשיג עוד. לא ניכנס לשאלה מהן בדיוק אותן אלטרנטיבות - זה לא רלוונטי ועלול רק לייצר רעיונות בקרב המבקשים להשיג עוד. בואו רק נגיד שאני יודע מהי ההגבלה היומית לפי מ"ג לכדור, את ההרכב הכימי של התרופה (מתילפנידאט), אילו רופאים מורשים לרשום אותה וכן הלאה.
עכשיו אני אשמח אם נשים דברים בפרופורציה. לדעתי, הפרעת קשב היא משהו הרבה יותר פעוט ממה שעושים ממנה, ולהערכתי כיום רק 15% מנוטלי הריטלין ודומיו (אדראל, קונצרטה, פוקלין, סטרטרה) באמת סובלים מהפרעת קשב וריכוז.
חשוב להגיד שעוד לא שמעתי על מישהו שהלך לעשות את מבחן האבחון להפרעות קשב וריכוז (מבחן TOVA) ואמרו לו: איזה קשב וריכוז נהדר יש לך, אין לך שום דבר, לך הביתה. לכל אחד יש הפרעת קשב וריכוז ברמה כלשהי, זהו חלק בלתי נפרד מלהיות אנושי. תמיד מי שילך לעשות את המבחן ייצא עם אבחון והמלצה למרשם.
נעבור לכדור עצמו: הריטלין (ולצורך העניין כל אחיו למדף - אטנט, קונצרטה, ויואנס). שלא יהיה ספק, הכדור עובד, הבעיה היא שהוא מגיע כמו כדורים רבים עם תג מחיר של תופעות לוואי מוגזמות. המחיר של תופעות הלוואי גבוה במיוחד.
מה שכן, ישנו רק כדור אחד בשם סטרטרה שמטפל בקשב וריכוז שהוא איננו ממשפחת הממריצים (בסופו של דבר, ריטלין, אטנט וקונצרטה שייכים לאותה משפחה כימית של סטימולנטים ממריצים שפועלים על אותו אזור במערכת העצבים המרכזית ומשחררים בדיוק את אותו החומר במוח). הכדור הזה, סטרטרה, הוא מהפכה של ממש בתחום הקשב והריכוז בשל היותו כדור שלא שייך למשפחת הממריצים ולכן הוא איננו גורם לתופעות הלוואי הקשות שהכדורים הממריצים לטיפול בקשב וריכוז מביאים עימם.
חברת הפלא הארץ־ישראלית, טבע, כבר עשתה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב וליצור חלופה גנרית לכדור המקורי, שהוא די יקר. אני כותב את הטור הזה משום שפעמים אין־ספור ניגשים אליי (הורים בעיקר) עם שאלות על הנושא ורוצים לדעת את דעתי בנושא. אינני מטפל ואין לי שום הסמכה רפואית, אני רק צרכן מתמיד (שהתמיד מדי) ומדבר מניסיונו האישי רב־השנים ורב־הכמויות. אני שמח לסגור את הנושא הזה אחת ולתמיד. בשביל מה כמעט מתתִי מכמויות של ריטלין אם לא בשביל לכתוב את זה? נועדתי לכתוב את זה.