כעבור כשנה וחצי הוא חזר לגיאורגיה, שאז עוד נקראה גרוזיה. הוא למד משפטים באוניברסיטה, הצטרף לשירות הממשלתי ובמהפכה שהעלתה לנשיאות את מיכאיל סקשווילי הוא הפך ליד ימינו. ב־2006, כשהיה בן 28 בלבד, מינה אותו הנשיא לשר ההגנה. קזרשווילי כיהן בתפקיד כשנתיים, כולל בתקופת המלחמה עם רוסיה שבה הובס צבא גיאורגיה (אף שצויד בנשק ישראלי ונעזר ביועצים ישראלים דוגמת הירש), ואיבד שטחים.
קזרשווילי הודח מתפקידו ולפני שנים אחדות עזב את מולדתו ועבר לצרפת. הוא נעצר ב־2013 לבקשת ממשלת גיאורגיה אך כעבור שנה שוחרר בידי בית המשפט, צמוד לאזיקים אלקטרוניים.
ייתכן שהירש נפל קורבן למאבקים פוליטיים בגיאורגיה והוא צח כבדולח. העובדה שכשנתיים שוכבות במשרד המשפטים, ברשות להלבנת הון ובמשטרת ישראל בקשות שמקורן בחו"ל, לבצע בדיקה לאזרח ישראלי בקשר לסחר בנשק ויצוא ביטחוני, לא צריכה להפתיע.
ישראל היא מדינה שחרטה על דגלה את היצוא הביטחוני, המסתכם ביותר מחמישה מיליארד דולר בשנה, כאינטרס לאומי עליון. רבים מיוצאי מערכות המודיעין והביטחון עוסקים בכך ומחוברים בעבותות של קשרים מסועפים לשלטון. אין זה מפתיע שבנסיבות הללו נרקם קשר של שתיקה, העלמת עין וגרירת רגליים בכל הקשור למאבק בחשדות לשחיתות ושקיפות.
התרעות פיקוד העורף