ביום שאחרי הרצח הפוליטי הבא יגידו שוב שהכתובת הייתה על הקיר. פוליטיקאים ועיתונאים יספרו שאם לא זכית באיחולי מיתה שונים, בגידופים, בנאצות ובפוטושופ במדי נאצים, מופתים או מה שהולך עכשיו, כנראה שכבר באמת היית מזון לתולעים ולכן לא ראוי לאזכור.
ביום שאחרי הרצח עוד יפקדו את המקום שבו זה קרה, אולי גם בשבוע שאחרי, ובזה זה יסתכם. יהיו פרחים ונרות, אולי גם גרפיטי וטקסי זיכרון, אבל סף הכאב שלנו כחברה הוא לא מה שהיה לפני 20 שנה. פוסטים מאושרים ברשתות החברתיות וקבוצות שמהללות את הרוצח יקומו עוד לפני שתקום המצבה. בחודשים שאחרי הרצח הקודם צנח מספר תאונות הדרכים באופן דרסטי, נהיינו סבלנים יותר, שקטים יותר. זה לא יקרה הפעם. חשבון נפש זה כל כך 1995.
אז מי הבא שעל שמו יקראו כיכר?
התרעות פיקוד העורף