אנחת רווחה עם צפירות ארגעה נשמעו אתמול ב־8:00 בבוקר כשדובר צה"ל, תא"ל מוטי אלמוז, תדרך את הכתבים הצבאיים ומסר להם את הפרטים על מה שהתרחש במוצאי שבת ברמת הגולן ופיזר את השמועות שהסעירו את הרשתות החברתיות וחלחלו אל הציבור הרחב.
על מרבית רצועת הגבול בגולן חולש ארגון ג'בהת א־נוסרה. בדרום, במשולש הגבולות עם ירדן וסוריה, יש ריכוז לא גדול של ארגונים קטנים שנשבעו אמונים לדאע"ש, ולא מן הנמנע שהם שאספו את הצעיר מג'לג'וליה. בשמי סוריה פועל בקדחתנות חיל האוויר הרוסי. אומנם הושגו הבנות בין ישראל לרוסיה לצמצום אפשרות של חיכוך צבאי, אך זו סכנה שעדיין קיימת. ואם נוסיף לתסבוכת את הגבול עם מצרים, שבקרבתו פועל מחוז סיני של "המדינה האסלאמית", ואת המרד הפלסטיני בגדה, בירושלים ובתחומי הקו הירוק, שאין סימנים שהוא דועך, וכן את הנפיצות מול חמאס בעזה, הרי שמצבה הביטחוני של ישראל אינו מרנין במיוחד. הביטוי "חיים על לוע הר געש" נכון מתמיד.