מנהיגים יהודים שנפגשו עם האפיפיור בימים אלה של סכינים וסיכונים סיפרו שהאפיפיור אמר ששנאה כלפי מדינת ישראל היא אנטישמיות. בשבוע שעבר הוא אמר גם בפומבי דברים לטובת היהודים ונגד השנאה כלפיהם.
בעולם יש הרבה אנשים שהזיהוי העצמי שלהם מוגדר על פי שנאותיהם. הם יגמגמו אם תבקש מהם לומר מה הם אוהבים, אבל הם יודעים מצוין מה הם שונאים. זה עולם שבו, בבורסת השנאה, ישראל היא מניה שתמיד יש לה קונים. השנאה לישראל מספקת אצל אנשים כאלה צורך ממכר עמוק. הם נהנים מההרגשה המשכרת של שנאה מתוך צדק. כאשר הנחיריים רוטטים בתענוג של שונא המאמין שהוא בעצם מוסרי, מופרש במוחו סם שרק עוד שנאה תספק אותו. היום, כדי להשיג את ההנאה הזו, העוינות כלפי ישראל מחליפה באופן ברור את תאוות שנאת היהודים הישנה. לכן חשוב מה שאמר האפיפיור.
אומנם אין סרטון המתעד את האפיפיור אומר במפורש ששנאה לישראל היא אנטישמיות, אבל יש תיעוד של האפיפיור אומר בשבוע שעבר דברים ברורים באותו עניין. מעל המרפסת הנשקפת אל הכיכר העגולה הענקית שעיצב ברניני, אמר האפיפיור באיטלקית במבטא ספרדי דברים שהוא קרא מן הנייר, מפאת חשיבות כל אות בהם. הוא אמר: “כן לגילוי השורשים היהודיים של הנצרות, לא לכל צורה של אנטישמיות, וגינוי לכל ביזוי, אפליה ורדיפה הנובעות ממנה”.
האפיפיור גם קרא באותו נאום לשותפות בין מאמיני כל הדתות. לחילוני מבוהל זה עלול להישמע כמו קריאה לאיחוד כל החרדים בעולם לכוח גדול, אבל בעיתונות האיטלקית גיליתי שהטוקבקיסטים הבינו היטב שעיקר הדברים של האפיפיור באותו נאום היה זיהוי השנאה לישראל עם אנטישמיות. הם הגיבו. היה כמובן אדם שמיד הגן על זכויות השנאה, הביזוי, האפליה והרדיפה שהאפיפיור רוצה לקחת ממנו, וכתב: “הוד קדושתו, להיות אנטי זה תמיד שלילי, ובאופן כללי טוב להיות בעד, אבל אם ה’שמיות’ כובשת את פלסטינה ואת המקומות הקדושים, להיות אנטישמי אין פירושו להיות נגד הדת היהודית אלא נגד אלה שכובשים את פלסטינה, והם בני הדת היהודית. היה טוב אם ראש הכנסייה הקתולית היה מתבטא בחריפות נגד הכיבוש האכזר הזה. פדריקו מריני”.
פדריקו הראה לי מה כוחו של טוקבק בעידן התקשורת המודרנית. הוא, כשונא, לא התעצל. שונאים אף פעם אינם מתעצלים, והוא טרח וכתב באתר של העיתון האיטלקי “איל מסג’רו”. כך הוא נתן גב לשונאים בני מינו, בלבל את הקוראים האחרים ונטע במוחם סיבות לשנאה, ובאופן כללי דבריו זכו לאותה תפוצה שלה זכו דברי האפיפיור. מעולם לא היה כוח תקשורתי כזה בידי אדם בודד, וכשאני מבין זאת, אני מעודד כל ישראלי, או כל שונא שנאה, להגיב, להגיב, להגיב.
היו עוד תגובות. כותב (כותבת?): “אין מילים בפי לצביעות של הוותיקן. אומרים לא לכל צורה של אנטישמיות, ואז עיתוני הוותיקן ‘פמיליה כריסטיאנה’ ו’אוסרווטורה רומנו’ עושים דה־לגיטימציה לביתם של היהודים, זאת אומרת לישראל. כל יום הם סותרים את דברי האפיפיור. איזו בושה. השנאה לישראל היא האנטישמיות החדשה. הוותיקן היה תמיד פרו־פלסטיני. הוותיקן תמיד מציב במקום הראשון את האסלאם. הנוצרים והיהודים?... הם צריכים תמיד לוותר”.
והתגובה הבאה הראתה לי שוב שיש טוקבקיסטים ששווה לקרוא: “כולנו תקווה שכאשר אנו האיטלקים נהיה מיעוט, החליפות האיטלקית תגן על המיעוט הנוצרי”.