אם מישהו רוצה לפנק אותי, הוא מוזמן לקנות לי חוברות תשבצים. עדיף תשחצים. משום מה כשיש תשבץ עם הגדרות מחוץ למסגרת אני תמיד מרגישה שאני עובדת שלו, בזמן שאני רוצה רק להירגע. אז עדיף תשחץ, ובלי סודוקו ומספרים - זה כבר לא יקרה בגלגול הזה. אני לא יודעת לשים את האצבע בדיוק על היום שבו הספרונים עם נייר הדפוס השחור שמלכלך את הידיים כשמדפדפים, החלו לשמש עבורי כאופציה ראויה מאוד, המחליפה את "אפקט הסיגריה" או לצורך העניין את הצורך בשימוש בתכשירים שונים ומשונים המשמשים להרגעה. חוברות תשבצים הן פרוזאק של הגדרות, מדיטציה של מוח, במיוחד ברגעים שבהם רצוי להשתמש רק בהיגיון אך האופי אינו מאפשר לעבוד בכוח השכל. בתשבצים אף פעם אין מקום לרגשות, או לפחדים או לספקות או להבדלים בין כאב בטן של פחד או של אינטואיציה. שחור על גבי לבן, מאוזן ומאונך. כה פשוט וכל כך מסובך.
חשבתי שהפכתי לפחות מרדנית. אלא שעכשיו אני מתחילה להבין שאולי זה לא קשור בכלל למרדנות, אלא למה שתמיד חשבתי שהעיסוקים הללו לכאורה מספרים לי על עצמי. אני לעולם לא אסרוג, אבל לפחות הפסקתי לפחד מהמטבח. ועכשיו אם תסלחו לי, יש לי ניסיון נוסף של עוגת תפוחים בתנור, ואני צריכה לגלות בלי גוגל מי היה מפקד הקג"ב ב–1934.
התרעות פיקוד העורף