אבל לא אני הנושא אלא היושרה העיתונאית המוקרבת על מזבח הצורך להאכיל את המפלצת. כך קורה שחשיפות מדהימות המתפרסמות כאשר נזקקים להן, אינן הרבה יותר מאשר אטריות מחוממות שהוגשו פעמים רבות מדי, כמו שקיק תה חיוור ודלוח שבו השתמש יותר מדי טייס RAF במחנה שבויים גרמני במלחמת העולם השנייה. הטבח במינכן ומבצע החיסולים שהטילה ישראל על המוסד בעקבותיו, מונח במקום טוב במרכז ההגדרה הזאת.
אין זה מקומי ותפקידי, אבל אחרי האולימפיאדה בריו ומה שיקבלו (או לא) מהוועד האולימפי, הגיע הזמן לרומנו ולשפיצר להניח להולכים. זה מה שגם ישראל צריכה לעשות עם לווייני ההיסטוריה המקיפים אותה ומצפצפים את צפצופם הסתמי ולהפסיק להעלות גירה.