בהמשך השבוע הזה, כאשר תיגשו לכספומטים לקחת כסף, צפוי שייפלט משם שטר בן 200 שקל ועליו דמות של אדם שעד כה לא היה על שטר כסף. זהו כמובן אלתרמן. במקום להעניק כבוד לנשיאים ולראשי ממשלה, החליטה המדינה להעניק כבוד למשוררים ולסופרים. עכשיו נתחיל לשלם באלתרמן, ולקבל עודף בטשרניחובסקי.
מתוך החבורה היצירתית הזאת אני נזכר ביצחק שלו (כן, אביו של הסופר מאיר שלו), שכתב שיר כואב שמתאים לימינו: “קראוני אחי מחרחר מלחמה/ וייטב בעיני זה השם מאחר;/ את עירי שחטו ודמה אעלע/ צווארה מחצו ואני המחרחר..." זה הכאב של יוצר גדול ואיש מוסרי ענק, מול העובדה שאחיו בני עמו מאשימים דווקא אותו בכך שיש רצחנות כלפיו. הרי זה הכאב שכל כך הרבה ישראלים, פחות מוכשרים לבטא זאת בצורה אמנותית כמו יצחק שלו או אלתרמן, מרגישים יום־יום.
התרעות פיקוד העורף