זה היה אמיתי והיא הפכה עולמות כדי לאשפז את הקשישה במוסד ראוי, שבו ירחצו אותה, יטפלו בה, ילבישו אותה. הקשישה, אגב, סירבה להתפנות, היא לא האמינה שמשהו טוב יכול לקרות לה, ונאבקה ממש בצורה פיזית כשפינו אותה מערימות הזבל שצברה היכן שחיה שנים בחורף הקר ובקיץ החם בצמוד לפח זבל ענק ששימש את האזור.
סיפורו של אלברט עבר מפה לאוזן בין יושבי דיזנגוף של שנות ה–60–70. סיפרו עליו שהיה מנהל בנק במצרים ויום אחד כשהגיע מוקדם מהמתוכנן לביתו ומצא את אשתו בזרועות חברו הטוב, הוא עזב את הבית, את הבנק, את מצרים והגיע לישראל. אלברט השתקע ברחוב דיזנגוף, היה עובר ושב לאורך הרחוב ההומה ומתעלם מהסביבה. נע ונד בין רחוב גורדון לכיכר צינה, הוא לא התגלח, לא הסתפר, היה מדיף ריח נורא. ישן על ספסלים, בחצרות, בחדרי מדרגות, היה פושט יד ומדי פעם במסגרת מסעו על פני דיזנגוף היה נכנס למזנון של פטיה הפרסי בכיכר ודופק כוסית קוניאק 84 או 777. ב"כסית" היה נכנס לגיחה, ומרסל המלצר היה נותן לו משהו לאכול או לשתות. בכל השיטוטים הלוך וחזור היה ממלמל את המשפט הקבוע שלו בצרפתית: “מדאם, פורקווה? מונדייה, פורקווה?" (גברת, למה? אלוהים, למה?). היה מרים מבטו לשמיים וזועק “פורקווה, מונדייה?" וממשיך בדרכו.
כתבתי עליו אז בשנות ה–70 שיר:
"בליל שישי בהיר וקר
בין העצים שבכיכר
בילה את ערב השבת
קבצן
שכב עייף רועד מקור
ראה שחורות חלם על אור
בליל שישי בהיר וקר
על הספסל שבכיכר
קבצן
הוא בן שבעים אולי יותר
נראה זקן, חלש, חיוור
רזה, שפוף קצת, מגובן
קבצן
לילה ירד על הכיכר
רוחות שרקו ירד מטר
והוא שוכב ליד ספסל
בליל שישי בהיר וקר
בבוקר יום ראשון ניקו
את העלים אשר נשרו
ומתחתם הם שם גילו
קבצן
ללא ידיד ללא מכר
כך סתם הוא מת לו בכיכר
בליל שישי בהיר וקר
הו מונדייה, אלברט"
אחרי שבוע כשהייתי שוב באיכילוב שאלתי עליו. חיפשו לפי השם אלברט, לא מצאו. נתתי תיאור שלו, ואז אחת האחיות אמרה לי שאחד שעונה על התיאור נפטר לפני כמה ימים והופיע בתיק הרפואי שלו כ"אלמוני". “אתה לא תאמין", היא אומרת לי, "למרות שהייתה לו בעיית כבד חמורה מאוד, מצאו אצלו במיטה מתחת השמיכה שני בקבוקי 777".
4. בשנה האחרונה יוצא לי לשבת באחד מבתי הקפה ברחוב ויצמן בתל אביב. ברחוב מסתובבים אספני בקבוקים ונברני פחי זבל בכמות שלא תיאמן. אחד מהם בשיער ארוך וזקן פרוע לבוש במעיל מרופט ולא ניכר בו, במילים עדינות, שבילה במקלחת בתקופה האחרונה - הבקבוקן (מילה שהמצאתי לאספני בקבוקים מפחי זבל) דומה בצורה מפתיעה למנוח אלברט. מאחר שאת התמונה של אלברט מלפני עשרות שנים לא מצאתי, צילמתי לארכיון את “אלברט החדש", מוציא מהפח בארלוזורוב פינת ויצמן פחית עם שאריות משקה אנרגיה. לחיים. מונדייה.
התרעות פיקוד העורף