כשנתניהו ירד מהשלטון (והרי מתישהו זה יקרה), הוא יוכל לכתוב ספר שייקרא ״איך להרוס הסברה של מדינה״. אולי כשהוא יתפנה לרגע מהשחמט הפוליטי, יהיה לו קצת זמן לחשוב, והוא סוף־סוף יפתח מודעות לחלקו בפועל בתדמיתה הירודה של ישראל. אשרי מי שלא קרא את המאמר האחרון ב"אקונומיסט" על גישת ה״אנטי־ערבים״ של נתניהו, החל בנהירתם לקלפיות וכלה בחוק ההשעיה. מדובר בעוד מאמר מוטה, אבל עם כל הכבוד לנאומים מרטיטים באו״ם ובקונגרס, בסוף תדמית ישראל נגזרת מהיומיום, מהתקשורת השוטפת ומדעת הקהל.
יוזמות כמו חוק ההשעיה הן חומר נפץ תדמיתי, ואין הרבה היגיון בפתרון עקום של בעיה אחת על ידי יצירת שלוש בעיות אחרות במקומה. ראשית, משום שכבר קיים חוק שאומר שמי שתומך בטרור אינו יכול להיבחר לכנסת, כך שלא באמת דרוש חוק חדש, אלא הסכמה על פרשנות המונח ״תמיכה בטרור״. שנית, בנושאים כאלו מיותר להקצין ולעורר ויכוח כי אפשר לגייס תמיכה רחבה. הרי רוב הישראלים ונציגיהם רותחים על התנהלות הח״כים הערבים. אבל חוק שנתקל בהתנגדות גורפת מיש עתיד ומהמחנה הציוני כנראה חורג מדי מהקונצנזוס, ולכן גם אם יעבור, לא יהיה מיושם בפועל, ותרומתו היחידה לאומה תהיה עוד קצת הסברה שלילית. אז בשביל מה?
התרעות פיקוד העורף