כחלון שבר אתמול את שתיקתו וענה על שאלות עיתונאים לרגל חגיגות שנה להקמת מפלגת כולנו והמהפך החברתי האדיר שהיא לא חוללה בציבוריות הישראלית. בין השאר, הסביר שהוא אומנם מתנגד לתקציב דו־שנתי אבל "אם כך יוחלט – אין לי ברירה", ושהוא לא מממש הבטחות שונות שהבטיח לקראת הבחירות (לקדם מסים חברתיים למשל) כי ראש הממשלה מתנגד, ולכן "אין להן היתכנות פוליטית". כוחותיו, הוא הסביר, מוגבלים.
הבריתות בין מפלגות המרכז לבין הימין משרתות תמיד את הימין, ואת הימין המתנחלי בפרט. בממשלה בראשות הליכוד והבית היהודי, האינטרסים של ציבור המתנחלים, ששולט במפקד של שתי המפלגות, תמיד יעמדו מעל האינטרסים של מעמד הביניים או השכבות החלשות שאליהן ניסה כחלון לקרוץ בבחירות האחרונות. מפלגות המרכז המתחלפות מוכרות בפועל את המצביעים שלהן לביבי ולבנט. ואם ככה, כבר עדיף בנט, שאומר שרק התנחלויות מעניינות אותו וכל השאר מוזמנים לקפוץ, על פני כחלון שקורא לעצמו פוליטיקאי חברתי – ואז נותן לביבי ובנט להחליט בשבילו.