מה שאני שואל בכל זאת, אחרי כל ההערות הסרקסטיות שעולות במקלדתו של כל אדם בבואו לדון במשכורות העולות על שלו, הוא: מה אתם מבלבלים את המוח? מה אכפת למישהו כמה מרוויח מנהל בנק או אדם אחר?
אה, ומה עם הפער? נזעקים. הפער בין עשירים לעניים בחברה הישראלית עולה אצלנו שוב ושוב כאילו זו נקודה חשובה. סלחו לי על ההרהור הפרוע, אבל מה מעניין אותי הפער? העיקר הוא לא כמה מרוויח מישהו אחר עשיר, אלא כמה מרוויח אדם רגיל. לא מטריד אותי העשיר, ואפילו לא איך הוא לא מתבייש לדרוש כל כך הרבה כסף. למי שגדל כמוני בקיבוץ, זהו טעם רע, אבל אותי מעניין יותר מצב האדם הממוצע. הדבר שהממשלה צריכה לדאוג לו הוא רמת החיים של האדם שאיננו עשיר, ולא הורדת שכרו של העשיר כדי לשמח את הפחות עשיר.
על פי הבנתי המוגבלת, רמת החיים הממוצעת בישראל סבירה. בהשוואה לרוב העולם, זוהי רמת חיים שלא תיאמן. ודאי, העניים שלנו קורעים את לבי, וצריך לסייע להם יותר, אבל גם העני הממוצע בישראל חי טוב יותר מאשר מתואר בכתבות התקופתיות בעיתונים על אותו אדם, שמוטב שיהיה גם ניצול שואה, שחי עם מקרר ריק ולכלוך בבית עלוב. נניח רגע לאותו אחוז לא ברור של טרגדיות ואומללויות, וננסה ללמוד על רמת החיים הישראלית מן הסביבה שאנחנו מכירים. נכון שאני לא מכיר את כל הפינות בכל שכונות ויישובי הארץ, אבל אני לא זר בארץ הזאת ויודע שחיים בה די טוב, וגם בחו"ל אי אפשר למצוא מקום שאין בו ישראלי. למעשה, עני בישראל מוגדר בעיני רוב הישראלים כאדם שהיה בטיול בחו"ל רק פעם אחת בחייו, וכבר הצעתי שלמען ההגינות המדינה תממן טיול לחו"ל למי שלא היה בחופשה כזו עד גיל 50.
פעם, בפגישה שהתקיימה בחדר הישיבות בבית מעריב הישן והאהוב, אמרה שלי יחימוביץ' שהיא תילחם בפער. שאלתי אותה: “מה אכפת לנו הפער? חשוב רק שהאדם למטה ירוויח טוב ויחיה טוב". בתחילה היא ענתה: “בגלל שלמעלה מרוויחים יותר, למטה מרוויחים פחות". זו לא תשובה נכונה, ושאלתי שנית: “האם לא יכול להיות שלמעלה ירוויחו הרבה, אבל שהאחרים ירוויחו מספיק ויחיו טוב?". “יכול להיות" היא הודתה, אבל פוליטיקאי לומד מהר מאוד שאם הוא רוצה פופולריות, לא די לו לדאוג שכולם ירוויחו טוב, כי אז מי יטפל בבעיית הקנאה?