בסוף השבוע, בחדשות 2, העלתה רינה מצליח את עניין בריחתו של ראש הממשלה ממתן תשובות ישירות לעם. האיש לא מסוגל לענות על השאלה הפשוטה "מה יש לך להציע אל מול המצב". התביעה הזו היא כמובן עניין מופרך, מפני שלבנימין נתניהו אין תשובה אמיתית לאף שאלה אמיתית.
הבעיה היא שאיש לא עושה את המינימום כדי לדחוק לקיר את האיש מרחוב בלפור. כשעיתונאי נוסע במטוסו של ראש הממשלה הוא לא שואל שאלות לא נעימות, משום שאז לא יעלה על הטיסה הבאה. אבל יש לא מעט מארבים שניתן להציבם ולפחות בעזרתם להציגו כפחדן.
עדיין לא ברור מה קרה, אבל הטריק הוא ליצור מצב תודעתי שבו הטרור פוגע רק בישראלים וביהודים.
הוא לא רק מזהה ראשון את הטרור אלא גם ("הנחיתי לשגר שני מטוסים") מחלץ את הנפגעים והניצולים. מכאן ואילך מניפולציות של אינטרסים טורקיים או
ישראליים. אני לא יודע מאיזה בוידעם נשלף הטקס הצבאי־דתי־ממלכתי על מסלול ההמראה כשברקע הטרגדיות האישיות – מעין ניסיון לשחזר את אנטבה - ומעניין מי הורה על קיומו.
הבקשה של מצליח מנתניהו להתייצב מול שאלות של ממש שודרה כשעה לפני אותה מסיבת עיתונאים בהולה שנערכה בשידור חי. הדעת נותנת שזו בדיוק ההזדמנות לדחוק את האיש לפינה בשאלות שמעבר לתרגיל היחצנות הנחות. זה היה מארב זמין ומזמין וניתן היה לצפות שמתוך חבורת העיתונאים ישחיל מישהו שאלה או שתיים בכל אותם נושאים שראש הממשלה בורח מהם. ברור שלא הייתה מתקבלת שום תשובה של ממש, העניין הוא לתפוס את השפן עומד בעיניים לטושות מול האור המסנוור של השאלה ומקשקש, לא חשוב מה. אבל זה לא קרה.
התרעות פיקוד העורף