בבוקרו האחרון של הכינוס, למחרת נאומו של טראמפ, נעמדה פינקוס על הבמה והגיבה לשתי הסיבות לסערה. תחילה גינתה את טראמפ, על שהעליב אישית את הנשיא. אחר כך נזפה בקהל – בפעילים של איפא"ק – שגרמו לצמרת הארגון "אכזבה עמוקה" כאשר הריעו לאמירות שאיתן "איננו מסכימים".
וכמובן ישראל, שלא בטובתה, ניצבת במרכזו של הדיון הזה. וביתר דיוק: השאלה האם תמיכה בישראל מצדיקה ומכפרת על צעד קיצוני כמו מחיאות כפיים לטראמפ. והתשובה? היא תלויה כמובן בעמדתו הפוליטית של המשיב, ברמת הרגישות שלו לבוטות של טראמפ, ברמת המיוחדות שהוא מייחס למועמד הזה לעומת אחרים, בעוצמת התמיכה שלו בישראל וגם בעומק הבנתו של הפעילות והטקטיקה של איפא"ק - ארגון שמתכוון להמשיך ולעבוד גם עם ממשל בראשותו של טראמפ.
התרעות פיקוד העורף