"100 אלף איש מילאו אתמול את כיכר רבין, רובם המכריע בעלי כיפות סרוגות, אך נראו בקהל גם בעלי חזות חרדית. הם מחו בחריפות על דברי הרב יצחק יוסף, הרב הראשי הספרדי, שאסור לגויים לגור בארץ ישראל, אך מכיוון ש’אין ידנו תקיפה’, אנו מאפשרים להם להישאר כשמשים ועוזרים של עם ישראל. בעצרת נאמו רבנים מוכרים, בעיקר מהציונות הדתית, שהפריכו מכל וכל את דברי הרב, על בסיס מקורות היהדות ורוחה”. ידיעה כזו יכולה וצריכה הייתה להתפרסם בעיתון של היום, רצוי לצד דיווח על בקשת ראש הממשלה מהיועץ המשפטי לפתוח בהליכים להדחת הרב. אך לצערנו, הרושם הוא שאין הציבור הציוני־דתי מסוגל להפיק מתוכו מפגן כזה, ובוודאי שראש הממשלה - שנמצא מרצונו בקואליציה עם ש”ס, שהרב הוא פטרונה - לא יפעל כך.
העיקר הוא בנכונות להתגייס למלחמת תרבות ולהנכיח את ההשקפה ההומניסטית בזירה הציבורית על כלל מרכיביה. דומה שתביעת חז”ל: “במקום שבו אין אנשים, היה אתה איש” רלוונטית יותר מתמיד. האם בעת עימות ישראלי־פלסטיני הלובש אופי דתי יותר ויותר, ובמצב מתוח ומורכב ביחסי הממסד עם האוכלוסייה הערבית, רשאי איש הדת הבכיר בארצנו להתבטא כך? האם דבריו שונים משמעותית מדברי ההסתה של חברי הכנסת של בל”ד? התתואר הצהרה של האפיפיור כי יהודי איטליה ראויים עקרונית לגירוש, ובינתיים ישמשו כשמשים של הנוצרים וחשמניהם בוותיקן? אני מאחל לרב שישכיל לנצל את העובדה ש”שערי תשובה אינם ננעלים” ויחזור בו מדבריו.