פתרון משבר הדיור לא יבוא מכיוון אחד. שינוי אמיתי בשוק הדיור חייב להיות כולל ועמוק, ולהשפיע על כל החזיתות איתן מתמודדים קוני הדירות, הקבלנים וגם היזמים. אם ממשלת ישראל לא תפשט ותוזיל את תהליך הבניה, לא ירדו מחירי הדירות. זה מתחיל מהמיסוי, שתופס לעתים כשליש ועד אפילו מחצית משווי הנכס, וממשיך בזמן הממושך להמתנה להיתרי בניה בישראל.
תמ"א 38 משמעותה חיזוק המבנה הקיים, חידוש התשתיות המשותפות בבניין - ביוב, מים, חשמל, והוספת הבנייה החדשה על גבי הקונסטרוקציה החדשה. התמורה במקרה הזה לבעלי הדירות נגזרת הן מהפן הכלכלי של העסקה והן מהפן התכנוני. באשר לפינוי בינוי, מדובר בהריסה מוחלטת של הבניין הישן ובניית בניין חדש לחלוטין בשטח המוגדר, זו עסקה הרבה יותר יקרה, אולם גם תמורות היזם גדלות בהתאם - אחרת אין התכנות.
עם ישראל מחכה לפתרון, ובמקרה הזה הפתרון כבר קיים ורק מחכה לעידוד הממשלה. אם הממשלה רוצה להוכיח רצינות וכוונות, היא חייבת לעודד את יישום הפרוייקטים בכל רחבי המדינה תוך הוזלת עלויות דרך מיסים וביורוקרטיה.