אין לנו אלא להפנים כי סגנון חייו ההולל כמו המהפכה המינית שחולל, אחראים ישירות לתוחלת חייו המופלגת: יו הפנר בן 90. אין בידינו מידע מוצק בנוגע לשאלה אם המו"ל והעורך הראשי של "פלייבוי" פעיל עדיין מינית כפי שהיה בחלק הארי של חייו. עם בעיות לב, היסטוריה של שבץ מוחי ושנים רבות מדי של סביאת פפסי קולה, נדמה שאפילו עזרים פרמקולוגיים כוויאגרה וסיאליס יראו בגילו המתקדם אתגר גדול. על רקע ההחלטות הקשות שנאלץ לקבל לאחרונה, השמועות על כך שהאימפריה עומדת למכירה תמורת 500 מיליון דולר וכי לארי פלינט, הפורנוגרף בכיסא הגלגלים המוזהב מ"הסלר", רוצה לקנות את אחוזתו המיתולוגית בכל מחיר, אני מאחל להפנר שהכל עובד. אלא אם כן בגיל 90 אפילו לבכיר החרמנים בעולם היה די.
במתכונתו החדשה יצא הגיליון הראשון בחודש שעבר. נערת האמצע הייתה דרי המינגוויי, נינתו של ארנסט המינגוויי, שנראתה צנועה יחסית למה שהיה נהוג קודם לכן. ראיון החודש היה עם רייצ'ל מדואוז מ–MSNBC, שהשתתפותה הציבה רף גבוה ליריית הפתיחה בגרסה המשופצת והעניקה לגיטימיות. אתר האינטרנט של "פלייבוי" מראה פעילות ערנית. מיומו הראשון הוא היה צנוע ובעל אפיל רחב יותר מהמגזין.
משנת 68' יצא הירחון באופן מובהק נגד המלחמה בווייטנאם. תפוצתו נסקה. העיתונות הממסדית זיהתה את הפוטנציאל של "פלייבוי" ואת ממדי התופעה, והפנר קיבל כתבות שער ב"טיים", "ניוזוויק" ועיתונים אחרים. סגנון החיים האקסטרווגנטי שלו גירה את הדמיון. ב–1960 נפתח מועדון "פלייבוי" הראשון, מועדון לילה ובר עם מלצריות לבושות מינימלית ואוזני ארנב לראשיהן. גלוריה סטיינם, הכוהנת הגדולה של הפמיניזם, התחזתה לשפנפנה וכתבה כתבת תחקיר חושפנית ומרתקת על מטלותיה המקצועיות של המלצרית הממוצעת. הפנר הביע נכונות מלאה לפרסם את הכתבה כלשונה ב"פלייבוי".
"על הנייר אין דבר שסגנון החיים שלו מזכיר יותר מאשר דיכאון קליני", כתב הסופר הבריטי הצעיר מרטין אמיס, שאביו קינגסלי אמיס כתב בקביעות ב"פלייבוי", כאשר רצה לבטא את אכזבתו מהפלייבואיזם. ההערצה והקנאה שאפיינו את היחס להפנר בתור הזהב שלו, פינו מקומם לסלידה והסתייגות.
באפריל 1970 התפרסמה ב"פלייבוי" כתבה מצולמת בשם "הנערות של ישראל". באותם ימים נהגו אנשי המגזין להציג נשים מעורטלות מרחבי העולם, וישראל הייתה בשיא ימי האימפריה הכוחנית. במשך חודש שכן צלם המגזין במלון "הילטון" בתל אביב וצילם ישראליות כמו ציונה טוכטרמן, אן טוכמאייר ואסתי זבקו. צוות "פלייבוי" תר אחרי ישראליות שהיו מוכנות להתפשט תמורת 350 ל"י ברוטו. זה לא היה קל, ושיעור ההיענות היה נמוך, כמקובל בישראל שמי שמסירה חולצה בתל אביב אמה מתעלפת בטבריה. "העולם הזה", כמנהג עיתונים ישראליים רבים באותם ימים, פרסם קטעים מהכתבה ונתבע על הפרת זכויות יוצרים. את כתב ההגנה מטעם משרד עורכי הדין של אמנון זכרוני כתב המתמחה אדם ברוך. השבועון נקנס בסכום של 3,500 ל"י.
ב"וול סטריט ז'ורנל" מתעקשים ש"פלייבוי" עומד למכירה למרות השינויים הגדולים והמאמץ למצוא קהל קוראים צעיר. מסתבר שקונים פוטנציאליים חושקים בחבילה כולה: אחוזתו של הפנר, העיתון ולווייניו. מחיר החבילה כולה הוא 500 מיליון דולר אבל אין בינתיים הצעה רצינית על השולחן. יכול להיות שכאשר אתה בן 90 וחיית את רוב חייך הבוגרים במיטה עגולה ופיג'מה ממשי עם טווסים מסתובבים על הדשא, ראוי להניח לך למות במיטתך ולא לעבור בקבינה של אחת ממשאיות המובילים לבית צנוע שבו אין מפלים מלאכותיים ועליך להביא את העיתון מהמדרכה.