בין עפולה לפקיעין: קביעת ציביון ליישוב היא מוסרית ודמוקרטית

הסכסוך היהודי-ערבי הוא מלחמת דת. התנגשות ציביליזציות. הוא לא ייפתר ע"י שרטוט קווי גבול על מפה. אבל גם כשמבינים את טיבו האמיתי של הסכסוך, אין סיבה להגדיל את מישורי החיכוך

פרופ' אריה אלדד צילום: ללא קרדיט
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין
2
גלריה

לפני שנים אחדות רכשו הסוכנות היהודית וקק"ל 12 מבנים נטושים בפקיעין, כפר עתיק בגליל שהיישוב היהודי לא פסק בו אלפיים שנה. המבנים נקנו כדי לשפץ אותם ולאכלסם ביהודים. באוקטובר 2007 פרצו שם מהומות דמים קשות. המשטרה נמלטה בעור שיניה, בלי שתצליח להגן על היהודים, בתיהם ומכוניותיהם שהוצתו. בעקבות המהומות עזבו התושבים החדשים את הכפר, פרט לשריד אחרון לאוכלוסייה היהודית העתיקה בו: מרגלית זינאתי.

אפשר שאותם תושבים שהשתוללו בכפר (בשעתו דווח כי מפלגת בל"ד הייתה מעורבת בהסתה שלהם) מחכים למותה כדי להכריז על הכפר נקי מיהודים. הם לא יניחו ליהודים לקנות בו רכוש ולהתיישב שם. יש להניח כי יהיה זה גורלה של כל קבוצת רכישה של יהודים שתרצה לקנות בתים בשפרעם או בסכנין.

המהומות בפקיעין בשנת 2007. צילום: חמד אלמקת
המהומות בפקיעין בשנת 2007. צילום: חמד אלמקת | המהומות בפקיעין בשנת 2007. צילום: חמד אלמקת

בנוסף, הסיכוי להשיג הסכמה בינלאומית ואזורית לתוכנית כזו אינו גדול לנוכח חוסר היציבות המאפיין את האזור (ביטוי נקי למעשי טבח המוניים של ערבים באחיהם). למדינות המערב יש כבר די פליטים משלהם.

קיבוצי השמאל בישראל ידעו תמיד להימנע מקבלת חברים ערביים. מספר הערבים חברי הקיבוצים הוא אפסי. לא בהכרזות "גזעניות" עשו זאת. לא בחקיקה או בתקנות, אלא בדרך מעשית ושקטה. זה קשה הרבה יותר בערים וביישובים שאינם קהילות מגובשות. זה אולי קשה, אבל אפשרי. ודאי לא בלתי מוסרי. זה אפילו דמוקרטי.

תגיות:
עפולה
/
הסכסוך הישראלי פלסטיני
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף