מתחת לסהרה: העניין המוחדש שמגלה הנהגת ישראל באפריקה

נתניהו יהפוך הקיץ לראש הממשלה הישראלי הראשון זה 30 שנה שיוצא לביקור ביבשת הענקית שמדרום לנו, במטרה לשפר את היחסים הכלכליים והביטחוניים בין הצדדים

יוסי מלמן צילום: ללא
נתניהו ונשיא קניה קניאטה
נתניהו ונשיא קניה קניאטה | צילום: פלאש 90
4
גלריה

כשבנימין נתניהו ייצא בעוד כחודשיים לאפריקה, הוא יהפוך לראש הממשלה השלישי של ישראל שמבקר ביבשת, והראשון שעושה זאת לאחר יותר מ־30 שנה. קדמו לו לוי אשכול בשנות ה־60 ויצחק שמיר שביקר בשנות ה־80 בקמרון. נסיעתו של נתניהו תכלול ביקורים בקניה, באוגנדה וברואנדה, ואולי בעוד מדינה שטרם נקבעה, והיא מעידה על החשיבות שמייחסת ישראל ליבשת. חשיבות שקיבלה ביטוי גם לפני כחודשיים, כשבכנסת הוקמה שדולה פרלמנטרית לטיפוח היחסים בין אפריקה לישראל.

עומד לדין על פשעים שביצע באנגולה, גאידמק. צילום: משה שי, פלאש 90
עומד לדין על פשעים שביצע באנגולה, גאידמק. צילום: משה שי, פלאש 90 | עומד לדין על פשעים שביצע באנגולה, גאידמק. צילום: משה שי, פלאש 90

כאיזון לפגיעה בשמה הטוב של ישראל שנגרם מפעילותם של חלק מאנשי העסקים הפרטיים, מנסה משרד החוץ לפתח מיזמים לתועלת כל האוכלוסייה, ולא רק לתועלת השליטים. באמצעות האגף לשיתוף פעולה בינלאומי (מש"ב), ישראל מאמנת, מכשירה ומדריכה כאלף סטודנטים מאפריקה בנושאי חקלאות, רפואה ועוד, ושולחת ליבשת מדריכים, רופאים ויועצים שונים. חלק מהמיזמים נעשה בשיתוף או במימון ממשלות צרפת, ארה"ב, איטליה ועוד. לצד הפעילות הרשמית מתקיימת גם פעילות של בודדים ועמותות ישראליות, ששולחות מתנדבים לאפריקה לסייע במאבק בעוני, במחלות וברעב, ובכך מציגות את "הישראלי היפה".

התחום השלישי שבו מבקשת ישראל לשפר את מעמדה באפריקה הוא האסטרטגי־ביטחוני־צבאי והמודיעיני. אך גם כאן המלל, הדימוי והרצון אינם משקפים את המציאות. למרות הקיפאון בייצוא הביטחוני בשנתיים האחרונות, ישראל עדיין נמנית עם עשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם. לפי נתוני משרד הביטחון שפורסמו החודש, הייצוא הביטחוני הסתכם ב־2015 ב־5.66 מיליארד דולר. אך מתוך סכום זה רק כ־163 מיליון - כ־2.5% - היה למדינות באפריקה.

נתניהו צפוי לבקר, קיגלי בירת רואנדה. צילום: דנה סומברג
נתניהו צפוי לבקר, קיגלי בירת רואנדה. צילום: דנה סומברג | נתניהו צפוי לבקר, קיגלי בירת רואנדה. צילום: דנה סומברג
לא מביעים עניין בחוזים עם ישראל, צבא ניגריה. צילום: רויוטרס
לא מביעים עניין בחוזים עם ישראל, צבא ניגריה. צילום: רויוטרס | לא מביעים עניין בחוזים עם ישראל, צבא ניגריה. צילום: רויוטרס

קניאטה דיבר גם על האפשרות שאולי בעתיד יפנה לישראל בבקשה שתשדרג ותשביח את חיל האוויר של ארצו. דבריו מעידים על השינוי שמתחולל במדינות היבשת. אם בעבר הן ביקשו לרכוש מישראל נשק יורה - רובים, מקלעים, מרגמות, תותחים או טילים נגד טנקים - כיום מעוניינים האפריקאים בנשק עתיר טכנולוגיה (כמו ציוד מודיעין, מערכות בקרה ושליטה, סייבר ועוד).

הקשרים של איראן בסודן אפשרו לה בעבר לשלוח נשק לחמאס בעזה. לפי פרסומים זרים, חיל האוויר וחיל הים הישראלי פעלו בעוצמה בתחום זה, פגעו בספינות ובכלי רכב שהובילו נשק והפציצו מחסנים בבעלות איראנית בפאתי חרטום. בשנה האחרונה שינתה ממשלת סודן את טעמה, נטשה את ידידותה עם טהרן והתקרבה לערב הסעודית. חיילים סודנים משתתפים בקואליציה הערבית הנלחמת נגד המורדים הח'ותים בתימן, שנתמכים בידי איראן.

אפשר שהעניין האסטרטגי של ישראל באריתריאה הוא גם זה המונע מממשלת ישראל לגרש בחזרה לארצם את עשרות אלפי מהגרי העבודה, הפליטים והמסתננים האריתריאים, וזאת בניגוד גמור להצהרות המתלהמות של שרים לא מעטים בממשלה.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
בוקו חראם
/
יחסי ישראל אפריקה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף